חנה אורן

ב־22 במאי 1944, יום לפני ריכוז היהודים בגטו, הצליחה לברוח באמצעות תעודה מזויפת שקיבלה מחברי תנועת הנוער הציוני בבודפשט (Budapest), שמואל לוונהיים (Shmuel Löwenheim) וחבר נוסף. משימתה הראשונה הייתה להוציא תעודות לידה של נוצרים מן המשרדים לרישום אוכלוסין כדי להציל בעזרתן יהודים מערי השדה. הופעתה החיצונית סייעה לה בהפצת תעודות אלה ובמילוי משימות מיוחדות.

ביקרה בערי השדה כדי להזהיר את היהודים מפני הצפוי להם. ב־14.6.1944 עלתה על רכבת לכיוון רומניה עם עוד חברים במסגרת ה׳טיול׳. הם נתפשו בצד הרומני וחלקם הועבר ב־21.6.1944 לבית הסוהר לאסירים פוליטיים  בטימישוארה (Temesvár). משם הועברו לבית הסוהר בעיר ארד (Arad) ושוחררו ב־23.8.1944 על ידי הרוסים, ומשם עלתה ארצה.

בנובמבר 1947 נישאה לעזרא רייכמן, (Reichmann Ernö) מחברי המחתרת בבודפשט. עזרא נהרג בקרב על הקסטל במלחמת הקוממיות.

חנה נישאה לניסן אורן. לזוג נולדו שתי בנות. חנה עסקה להנאתה בפיסול – ביציקות ברונזה. בשנת 2012 פרסמה את מבחר עבודותיה באלבום  – חנה אורן: פסלים.

התגוררה בירושלים.