במאי 1944 גויס לפלוגה לעבודת כפייה. בחודש ספטמבר הועברה הפלוגה לבודפשט. ארבל יצר קשר עם חברי תנועתו שפעלו במחתרת. הוא ברח מפלוגת העבודה והגיע ל׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדאס. הצטרף ליחידה שנקראה ׳הקרבה עצמית׳, בראשותו של אלכסנדר נתן, שאמורה הייתה להגן בנשק על הבית מפני התקפת בריוני ׳צלב החץ׳. ברשות כל אחד מחברי היחידה היה נשק אישי. בסופו של דבר לא עלה הצורך בפעולה מזוינת.
במסגרת תנועתו היה שותף בארגון חבורות ילדים יהודים ללא הורים, השגת מזון עבורם ודאגה לקיומם.
גם לאחר השחרור בינואר 1945, המשיך לפעול לטובת הילדים והבאתם לארץ, עד 1948. כיהן כמזכיר כללי של תנועתו. עלה לארץ במסגרת קבוצת מתנדבים ל׳הגנה׳. חבר קיבוץ כברי.
