למד בבית הספר היהודי היסודי לבנים במישקולץ. היה מדריך בצופים היהודים. נלקח לעבודת כפייה. ברח משם לבודפשט בעזרתו של טיבור רוזנבאום. נתפש ונאסר. הצליח להשתחרר. באוקטובר 1944 הצטייד בתעודות מזויפות ופעל בשרות המחתרת. שימש כקשר בין מרכז תנועתו שמוקם ב׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדאס 29 לבין חברים שברחבי העיר. חילק תעודות מזויפות, מזון וכסף לפליטים ולנזקקים. הציל יהודים שנועדו לגירוש למחנות מקרונות רכבת. נתפס שלוש פעמים, אולם, הצליח לברוח ולחזור לפעילות. בינואר 1945, ביום הסתערות הצבא האדום על העיר, שהה באחד הפרברים, ובשיתוף עם פעילים קומוניסטים אנטי־נאצים תקף עמדת מקלע של הגרמנים. נפצע מכדור ברגלו ואושפז בבית חולים צבאי רוסי.
לאחר השחרור טיפל ביתומים שאכסן בבית הרוס בחלקו ברחוב קישדיופה (Kisdiófa). הוביל קבוצת ילדים למישקולץ וארגן שם הכשרה. לאחר מכן טיפל בילדים בסנטוריום בדסק (Deszk).
ב־27 באפריל 1947, עלה ארצה מפראג בטיסה, כשהוא מצויד בדרכון שקיבל מהבריגדה היהודית ע״ש סטפן פרקש. השתתף במלחמת הקוממיות והיה רב־סרן בצה״ל.
הקים מפעל מתכת בכרמיאל.
