בנו של רב אורתודוכסי. היה המייסד של קבוצת ׳החשמונאים׳, מזכ״ל ויו״ר של ׳מכביאה׳. נוסף לכך היה מנהיג ׳הכוח׳. הוא היה ד״ר למשפטים, איש ציבור ועיתונאי.
בשנות העשרים שימש כעורכו של הבטאון רב היוקרה ״הסוקר היהודי״ (Zsidó Szemle).
ב־1925 השתתף בקונגרס היהודי.
מילא תפקידים שונים בתנועה הציונית בהונגריה. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944, השתלב בפעילות המחתרת בהצלתם של יהודים. הוא נשאר ב׳בית הזכוכית׳ ועבד במחלקה שעסקה בייצור תעודות החסות. לאחר השחרור ב־1945 מילא תפקידים בהסתדרות הציונית העולמית ובארגון הג׳וינט. הוא היה גם היועץ המשפטי של אגודת המורשת הישראלית בבודפשט.
עלה ארצה ב־1950. בין 1957-1959 כיהן כיו״ר התאחדות עולי הונגריה (HOH).
