ב־1938 קיבל תואר דוקטור למשפטים. מ־1941 פעיל במתן עזרה לפליטים, במיוחד מפולין. מ־1942 נציג ׳הציונים הכלליים׳ ב׳ועדה לעזרה והצלה׳. אחרי 19.3.1944 היה מנהיג ׳הנוער הציוני׳. היה בין מארגני ה׳טיול׳ (הברחת יהודים לרומניה) וכתוצאה מפעילות זאת נעצר ונכלא בבית הסוהר ברחוב פו (Fő utca) ואחר כך במחנה העונשין קישטרצ׳ה (Kistarcsa).
שוחרר בעזרת אוטו קומוי, נשיא ההסתדרות הציונית בהונגריה. אחר עליית מפלגת ׳צלב החץ׳ לשלטון ב־15.10.1944 היה פעיל בסניפי הצירות השווייצרית ברחוב וֶקֶרְלֶה וברחוב ואדאס. אחרי השחרור ניהל את מרכז המידע על רדיפות היהודים בהונגריה מטעם הקונגרס היהודי העולמי. הגיע ללונדון ועבד עם ד״ר נחום גולדמן. במשך ארבע שנים היה נשיא ההסתדרות הציונית האנגלית.
