מן הדמויות המרכזיות במחתרת החלוצית. מוצאו ממשפחה יהודית משכילה. הוריו ד"ר אליעזר ורוזליה רבס. אביו היה עורך דין. פרץ למד רפואה באוניברסיטת ברטיסלבה, אולם חימודיו הופסקו עקב הנהגת חוקי הגזע בידי הממשלה הסלובקית ב – 1938. היה ספורטאי מצטיין, אלוף סלובקיה בריצת 100 מטרים. הצטרף לתנועת ׳גורדוניה־מכבי הצעיר׳ הוא התמסר לפעילות ב'מכבי הצעיר' שהתאחדה עם 'גורדוניה' ב – 1941. בשנה זו צורף להנהלת התנועה ונשא לאישה את נוניקה לבית פדר (Révész Rózsa, Nunika),
ב- 1942היה פעיל בארגון הברחת יהודים מסלובקיה להונגריה. נתפס והצליח לברוח ממאסרו ולעבור את הגבול להונגריה בלווית אשתו. בשנה זו השתתף בהונגריה, יחד עם יואל ברנד ביזמה להקמתה של 'הועדה לעזרה והצלה' ' (Budapesti Mentőbizottság), שעסקה תחילה במתן עזרה לפליטים ואחר-כך גם בפעולות הצלה. במסגרת זו היה רבס חבר 'ועדת טיול', אשר עסקה בהברחת יהודים מפולין להונגריה (1943).
לאחר כיבוש הונגריה בידי הנאצים, היה בין מקימי המחתרת החלוצית ומראשיה (1944 -1945). הישגי המחתרת כללו הברחת פליטים ודאגה לקיומם, הנפקת תעודות מזויפות, ריכוז ילדים ונוער בבתים מוגנים, שחרור אסירים ועוד.
אחרי המלחמה ייסד רבס וניהל במסגרת הג'וינט את המחלקה להגנת הילד אשר שיקמה אלפי ילדים ונוער אשר שרדו את השואה. שימש בין השנים 1948-1946 כמנהל משרד עליית הנוער בהונגריה. לאחר שהממשלה הקומוניסטית אסרה את ההגירה מהונגריה ואת הפעילות ציונית, ואף גירשה את השליחים הארץ-ישראליים, מילא את התפקיד המסוכן של ארגון הבריחה מהונגריה הקומוניסטית. באפריל 1949, לאחר שהוזהר על סכנת מעצר, ברח לוינה עם אשתו ושני ילדיו, ומשם עלה ארצה, חודש לאחר מכן.
בארץ הצטרף כחבר לקיבוץ כפר המכבי. למד קורס לעובדים סוציאליים ומ – 1974 היה חבר בהנהלת כפר תקווה, ישוב קהילתי לאנשים עם צרכים מיוחדים.
מאז שנות ה-50, הקדיש מאמצים רבים להנחלת מורשת פעולות ההצלה בהונגריה ולשמירתה. ספרו 'מול נחשולי הרוע' מתאר את קורות חייו עד עלייתו ארצה.
פרץ רבס זכה להכרה ולהוקרה על פעילותו. משרד הביטחון העניק לו את 'אות הלוחם בנאצים' ואת 'עיטור הגבורה' על פעילותו במחתרת להצלת יהודי הונגריה בשואה, והיחידה להתנדבות של משרד העבודה והרווחה – אות הוקרה על פעילותו בכפר תקווה. ממשלת הונגריה העניקה לו אות גבורה על פעולות ההצלה במחתרת.