היה שותף לאלה שחששו מן הצפוי ליהודים, ועסק יחד עם חבריו, עוד לפני כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944, בבניית שני בונקרים במחוז מרמרוש ובהכנתם וציודם להסתרת פליטים.
גויס לפלוגה לעבודת כפייה. שוחרר על ידי הפרטיזנים ביוגוסלביה ונשאר בין שורותיהם עד תום המלחמה. אחרי השחרור היה מורה לעברית ולגיאוגרפיה של קבוצת ילדים ששהתה בגרמניה בדרכה לארץ. עלה באנייה ״אקסודוס״, שהה במחנה מעצר בקפריסין, וב־1.5.1948 הגיע לארץ והצטרף לקיבוץ אפק. מאוחר יותר עזב את הקיבוץ.
