שליחויות לקהילות לערי השדה עד הכיבוש הגרמני, עד 19.3.1944.
כבר טרם ההשתלטות הגרמנית החלו תנועות הנוער בשליחויות שנועדו להזהיר את היהודים על הצפוי להם.
בתקופה זו פקדו 9 שליחים כ-34 יישובים.
השליחים מציינים בעדויותיהם את המאורע שבעקבותיו יצאו לקהילות היהודים בערי השדה, להביא להם את הבשורה המרה על הקמת גטאות, על מחנות ריכוז ועל השמדת היהודים ברחבי אירופה. המטרה היית להזעיק אותם לקראת הבאות. התקיים מפגש בין-תנועתי ב- Csillebérc ( צ'ילברץ – פרבר הררי של בודפשט ) בקייץ 1943, בו הושמעו הרצאות על מצב היהודים בארצות השכנות, ועל ראשית תהליך ההשמדה של היהודים. פעילי תנועת 'הנוער הציוני' קיבלו את השראתם מהחוויה של מושבת החורף ב-Balatonboglár ( בלטונבוגלר ) בדצמבר 1943. שם פגשו קבוצת חברי תנועת הנוער הציוני אשר הצליחה להימלט מציפורני הגרמנים משלזיה. הקבוצה משלזיה עבדה בצורה אינטנסיבית עם באי המושבה, על מה שעבר עליהם בגטאות, על הרדיפות השיטתיות, על תהליך ההשמדה של היהודים בחלקים אחרים של פולין. וגם על המרידות בגטו וורשה ובערים אחרות של פולין. וגם הדריכו את בוגרי התנועה המקומית בשימוש באקדח.
פעילי תנועות הנוער הזדעזעו, הומרצו, התגייסו, התנדבו להעביר לקהילות היהודיות את מה ששמעו, שלדעתם גם אחרים חייבים לדעת. התגובות בפגישותיהם עם פרנסי הקהילות ועם נכבדי הציבור היהודי היו בטווח רחב: הקשבה אדיבה, הבנה והסכמה, הבעת חוסר אימון, הכחשה, סערת רגשות ועד זעם על הצעירים חסרי האחריות שמסיתים ומפירים את שלוות הקהילות ואת יחסי השכנות הטובים עם האוכלוסיה הלא יהודית ועם הרשויות במקום. היו גם מקרים של דרישה לעזיבה מיידית מלווה באיום להודיע לשלטונות על פעולתם.
בקריאת התיאורים והעדויות – היום – אי אפשר שלא להשתאות על התנדבותם, התגייסותם של חניכי-בוגרי תנועות הנוער, בניסיונותיהם הפתטיים, להביא את הבשורה המרה לקהילות הרדומות של יהודי ערי השדה. למרות קבלת הפנים הצוננת והעוינת – לרוב – לא רפו ידיהם.
