צנחנים
כבר בשנת 1942 תכננה ה׳הגנה׳ להחדיר לוחמים מאו־ץ־ישראל לארצות הכבושות בידי הגרמנים, בעיקר כדי לארגן התנגדות ולעורר עלייה. מוסדות התנועה הקיבוצית אף הציעו מועמדים למשימה זאת. אולם, רק ב־1944 נשלחו צנחנים מן היישוב לאירופה, לאחר שעברו הכשרה במסגרת הצבא הבריטי. חלק מן הצנחנים נועדו לצנוח ברומניה וביוגוסלביה כדי לעבור את הגבול להונגריה. מנהיגי היישוב ראו את הצלת היהודים כמטרה עליונה ואילו הבריטים תכננו סיוע לשבויי מלחמה ופעולות ריגול באמצעות הצנחנים, דוברי השפות של ארצות היעד.
׳קבוצת שמעוני׳
הקבוצה נקראת על שמו של דב שמעוני ועסקה בהפעלת בית חולים ברחוב רקוצי 14 (Rakoczi), מחוץ לגטו(החל מ־16.11.1944). בבית החולים מצאו מקלט יהודים רבים, חולים, צוות רפואי וצוות עזר – משרתי פלוגת העבודה של שמעוני ומגויסים בעלי אזרחות זרה.
קומוניסטים
הקומוניסטים ההונגרים וחברי האיגודים המקצועיים קיימו קשר עם המחתרת הציונית, בעיקר עם חברי ׳השומר הצעיר׳. היו קשרים עם קבוצת דמן׳ (Demeny), עם קבוצות של המפלגה הקומוניסטית הנאמנה למוסקבה ועם קבוצות ליברלים (Fabry). ליוסף מאיר, חבר ׳השומר הצעיר', היו קשרים בחוגי הפועלים מתחילת המלחמה, ואחרי עליית סאלשי לשלטון הקים קבוצת פעולה בשם ׳מג׳רי׳ (Megyeri), הוא כינויו המחתרתי. המחתרת הציונית סיפקה למתנגדי המשטר ההונגרי תעודות מזויפות ואילו מתנגדי המשטר סייעו לאנשי המחתרת במתן מקלט ומגורים באזורי הפועלים של הבירה ההונגרית. היה שיתוף פעולה גם בהספקת נשק, בתכנון פעולות מזוינות שונות.
