׳בני עקיבא׳
תנועת הנוער של ׳הפועל המזרחי׳. נוסדה ב־1929 בירושלים. האידיאולוגיה של התנועה היא דת וחלוציות. ׳בני עקיבא׳ הקימה סניפים בישראל וברחבי העולם. היא ייסדה בארץ קיבוצים ומושבים. ראשיתה של התנועה בהונגריה בייסוד תנועת ׳השומר הדתי', ב־1930. בכינוס שנערך ב־932ו הוחלט להסב את שם הארגון ל׳בני עקיבא'. שנות השגשוג בפעילות התנועה היו השנים 1940-1939, בהן נוסדו סניפים בכל רחבי הונגריה וחברים רבים יצאו להכשרות חקלאיות ועירוניות. ב־1942 העבירה התנועה עשרות מחבריה, בעיקר דוברי הונגרית, מסלובקיה להונגריה. אחרי כניסת הגרמנים להונגריה ב־19 במרס 1944 החלה התנועה לעסוק בפעולות הצלה. היא עסקה בייצור תעודות מזויפות וחלוקתן והקימה ׳בונקרים׳. היו אלה לרוב דירות מגורים, ששימשו מסתור לחברים. אחדים מחברי התנועה נשאו נשק, אך הוא נועד להגנה ולא לפעולות אקטיביסטיות. תנועת ׳בני עקיבא׳ פעלה, בשיתוף עם תנועות אחרות, ב׳בית הזכוכית׳ וחבריה שכנו בעליית הגג, שכונתה ׳עליית הגג של בני עקיבא׳. החל מקיץ 1944 פעלה התנועה במסגרת ה׳טיול', העברת יהודים דרך הגבול לרומניה, וכן עסקה בחלוקת כסף לנזקקים ובהספקת מזון ליהודים הרעבים בעיר הבירה. רבים מחבריה נתפסו, עונו ונכלאו בבתי הסוהר ואחדים מהם נרצחו על ידי הפשיסטים.
׳המזרחי׳
הציונות הדתית, שנקראה ׳המזרחי׳ וראתה עצמה כמרכז רוחני, קיימה את כנס ההכנה לקראת הקונגרס הראשון שלה ב־1902 בווילנה. ב־1904 התקיים הכינוס העולמי הראשון של ׳המזרחי׳ בפוז׳ון׳ ;ברטיסלבה (Pozsony) (Bratislava). המרכז עבר לגרמניה ובראשו עמדו הרב מאיר ברלין (Berlin), הרב פישמן (Fischman) ומשה שפירא (Moshe Schapira). ב־1922 נוסדה בירושלים ׳הפועל המזרחי', שתנועת הנוער שלה היא ׳בני עקיבא׳. הציונות הדתית ובראשה ׳המזרחי', תפסה מקום מרכזי בין התנועות הציוניות בהונגריה ובפרקי זמן שונים היוותה כשליש מחבריהן. כבר ב־ 1902 הטילה היהדות האורתודוקסית ׳איסור' על פעילות ציונית־דתית. איסור זה חודש ב־1927, אולם למרות זאת, מצא הרעיון הציוני אוזן קשבת בקרב החוגים הדתיים. פעילים מרכזיים של תנועת ׳המזרחי׳ בהונגריה ונציגיה במוסדות הקהילה ובמוסדות הציוניים היו מיהאיי שאלאמון (Salamon Mihaly), ינו פרנקל (Fraenkel Jeno) וד״ר בלה אונגר (Dr. Ungar Bela). תנועת ׳המזרחי׳ פעלה בהונגריה עד 1949.
