למד בבית ספר יסודי עברי בטורונ׳יה ובבית ספר תיכון עברי במונקאץ׳ (Munkacs). ב־1933 הצטרף לתנועת ׳החלוץ הצעיר׳, לימים ׳דרור הבונים׳. ב־1941 עבר לבודפשט. אחרי כניסת הגרמנים להונגריה, עסק בתכנון ובביצוע פעולות הצלה והתנגדות.
ב־19.3.1944 נשלח על ידי תנועתו להוסט (Huszt) כדי לארגן את המחתרת במקום וכדי לפגוש את משפחתו שגרה שם. נשא עמו אקדח. חזר לבודפשט ועם הקמת הגטו בהוסט נשלח לשם שוב, יחד עם מנחם באומגרטן, כדי לשכנע יהודים לברוח, ואמנם ברחו אחד־עשר איש.
כשחזר לבודפשט ברכבת נתפס, הוחזר להוסט ונחקר על ידי הריגול הנגדי ההונגרי. ברח והצטרף למשפחתו בגטו. בזמן ארגון המשלוחים, צבי ואחיו הצעיר, אלברט, הסתתרו אצל מכר גוי. אחיו לא החזיק מעמד במחבוא והצטרף ליהודים ששולחו לאושוויץ. צבי חיכה במחבואו וכשקבוצה של עובדי כפייה יהודים עברה בקרבת מקום, הצטרף אליהם והגיע לבודפשט. עם הפלוגה לעבודת כפייה הגיע לעיר דש (Des). בחודש אוגוסט ניסו חברי תנועתו לשחרר אותו ועוד קבוצת חברים באמצעות כסף ותעודות מזויפות שהובאו אליהם על ידי פאל ארנו (Erno Pal). צבי וחבריו החליטו להישאר במקום בגלל התקרבות הצבא האדום והשחרור המקווה. הם נשבו על ידי חיילים רומנים, נמסרו לידי הרוסים, אולם לבסוף שוחררו על ידי יהודי העיר ג׳ולאפהרוואר; אלבה־יוליה (Gyulafehervar; Alba-Julia). צבי וחבריו הגיעו לבוקרשט והקימו בה הכשרה. צבי חזר להונגריה והיה פעיל במסגרת ׳הבריחה׳.
ב־1946 הגיע לאיטליה, גויס לפלמ״ח ועבר אימונים צבאיים. נשלח לקונגרס הציוני בבאזל, יחד עם קבוצת חברים, ושימש בו כסדרן, לבוש מדים של ׳הבריגדה היהודית׳. ב־1947 עלה לארץ ובמשך כשבע שנים היה חבר קיבוץ גבעת ברנר. תושב רמת השרון.
