מן הדמויות הבולטות בקהילה היהודית ובמחתרת בתקופת השואה. מסוחרי המזון הגדולים בבודפשט. מוצאו ממשפחה אורתודוקסית ענייה. מסוף שנות השלושים ועד ראשית שנות הארבעים סייע לפליטים יהודים שהגיעו מסלובקיה לעבור את הגבול ליוגוסלביה ולרומניה. נתפס ונכלא במחנה מעצר. כולאיו זיהו עד מהרה את יכולתו וכישוריו להשיג מזון, שהיו זקוקים לו, ומינו אותו לאחראי על השגת המצרכים הנחוצים. גם לאחר שחרורו ממחנה המעצר נעזר מפקד המחנה בעצותיו.
לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944, מינה אותו ראש הקהילה היהודית בבודפשט לממונה על האספקה, תפקיד אותו מילא בכישרון ובהצלחה. בזכות קשריו הענפים השיג מצרכי מזון עבור יהודים במחנות לעבודת כפייה ומאוחר יותר עבור היהודים בגטו. במקרים אחדים הצליח להגיע עד לקרונות בהם הובלו יהודים לאושוויץ ולמסור להם מצרכי מזון. תשומת לב מיוחדת הקדיש להשגת מזון, מצרכים, בגדים ואמצעי חימום לילדים יהודים שרוכזו בעשרות בתי הילדים שבחסות ׳הצלב האדום הבינלאומי׳, אותם ניהלו חברי תנועות הנוער הציונית.
׳הדוד שומלו׳ הצטיין בתעוזה רבה, בכוח שכנוע בלתי מצוי וסיכן את עצמו פעמים רבות. הוא ניהל משא ומתן להשגת מזון עם אנשי שלטון הונגרים וגרמנים. סימן ההיכר שלו היה הצעיף הירוק, שעטף כל העת את צווארו. הוא ניהל רישום מדויק של פרטי העסקאות שביצע.
שיתוף הפעולה שלו עם המחתרת הציונית ראוי לציון מיוחד. ׳הדוד שומלו׳, כעמדה עקרונית, לא הבדיל בין התנועות השונות ופעל עם כולן. המצרכים שבהשגתם עסק היו בעיקר חלב, גבינות, שמן, אורז, שעועית ומצרכים בסיסיים נוספים. גם חומרי הסקה, בגדים וכלי מיטה נכללו במסגרת פעילותו. הוא קנה והשיג כל אלה בכמויות של טונות. פעילותו לא נפסקה גם בעת ההפצצות וההפגזות על העיר וגם כשדירתו הפרטית נהרסה כליל.
לאחר השחרור המשיך בפעילותו ועזר במיוחד בהשגת מזון ומצרכים נחוצים עבור ילדים יהודים יתומים שרוכזו במעונות ובבתי ילדים. ב־1973, אחרי פטירתו, נטעו מוקירי זכרו חורשה על שמו על הר הכרמל, בקרבת האוניברסיטה.
