זמן קצר אחרי הולדתו עברה המשפחה לסלובקיה. למד בבתי ספר גרמניים וסלובקיים. ב־1939 הצטרף לתנועת ׳השומר הצעיר׳. ב־1942 עבר יחד עם אשתו, חנה, להונגריה. שם והיה בין מייסדי בית-המלאכה לזיוף תעודות.
ביוני 1944 עבר לרומניה, שהה כחודשיים בארד, כדי לארגן מן הצד השני של הגבול את קבלת המוברחים במסגרת ה׳טיול'.
עלה לארץ באוגוסט 1944 והצטרף לקיבוץ העוגן. ב־1949, איבד את מאור עיניו בפיצוץ שאירע במהלך הכנת חומר-נפץ לפגזים עבור צה"ל במעבדה של קיבוץ העוגן. למרות זאת למד כימיה בארצות הברית במימון מחלקת השיקום של צה"ל. לאחר סיום לימודיו בהצלחה הקים וניהל את המעבדה ב׳העוגנפלסט', מפעל הגומי של קיבוצו. שם גם זכה בפרס קפלן.
לאחר שעזב את הקיבוץ ב-1969 שימש כמנהל מכון הגומי שליד הטכניון. ממנו יצא לגימלאות בגיל 75. בכל שנותיו סייע לנכי צה"ל וחיזק אותם – בעזרת הדוגמה האישית – במאבקם לשיקום.
