מן הדמויות בולטות בקרב יהדות הונגריה בתקופת השואה. בנעוריו היה פעיל בתנועת ׳עבריה׳ ומאוחר יותר בארגון הסטודנטים ׳מכביאה׳. למד הנדסה והיה מהנדס רכבות. במלחמת העולם הראשונה שירת בצבא ההונגרי בדרגת סגן וזכה באותות הצטיינות גבוהים. מאוחר יותר הועלה לדרגת סרן.
תרגם מגרמנית את ספרו של הרצל Altneuland וקרא לו בשם Ősi föld – új hon. כתב את הספרים: ׳עתיד העם היהודי׳ (1919), ׳כיצד נבנה את ביתנו׳ (1933) ו׳השקפת עולם ציונית׳ (Cionista életszemlélet). ב־1940 נבחר לנשיא ההסתדרות הציונית בהונגריה. עמד בראש ה׳ועדה לעזרה והצלה׳. תמך בקסטנר שקיים מגעים עם הגרמנים להצלת יהודים. כמו כן, תמך בפעילות המחתרת של תנועות הנוער הציוניות. קיים מגעים עם חוגים ליברליים הונגרים, עם צירויות ספרד, שווייץ ונציג האפיפיור ועם הכמורה הפרוטסטנטית. היה בקשר עם בנו הצעיר של הורטי, שליט הונגריה.
לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944, התמסר בכל לבו וכוחותיו להצלת יהודים. היה פעיל בהקמת בתי ילדים עבור ילדים יהודים, רובם יתומים. התמנה לתפקיד בכיר – מנהל מחלקה A – ב׳צלב האדום הבינלאומי׳ ובאמצעות ארגון זה הרחיב את פעילותו. עם עליית מפלגת ׳צלב החץ׳ לשלטון ב־15.10.1944 עזב יחד עם רעייתו את דירתו ועבר לגור במלון ׳ריץ׳ ממנו ניהל את ענייני ההצלה. מן המלון נלקח בעורמה על ידי בריוני ׳צלב החץ׳ ומאז נעלמו עקבותיו. קומוי ניהל יומן במשך שנת 1944, עד היעלמו, בו תיאר את מאמצי ההצלה של יהדות הונגריה להם היה שותף.
