ממנהיגי תנועתו ומן הנועזים והמוכשרים שבין פעילי המחתרת. מוצאו ממשפחה יהודית מתבוללת ואמידה. אביו היה עורך דין, שנפטר פתאום ב־1918. אמו האלמנה עם ששת ילדיה עברה לבודפשט בשנת 1921 והמשפחה סבלה מחסור. ב־1931 הצטרף שמחה ל׳השומר הצעיר׳ וב־1936 היה חבר ה׳הנהגה הראשית׳. באותה שנה הוציאה הממשלה ההונגרית את השומר הצעיר מחוץ לחוק. דירת המשפחה ברחוב אנדרשי 64 הפכה לאחד המרכזים של הפעילות התנועתית. אמו האלמנה, שכונתה בין חברי התנועה "אמא הונוולד", סייעה לו במתן עזרה לפליטים שהגיעו מסלובקיה לבודפשט. באפריל 1942 נאסרו חמישה־עשר מפעילי התנועה ובתוכם שמחה הונוואלד ונכלאו במחנה העונשין גאראן׳ (Garany).
שמחה, בכישרון הארגוני יוצא־הדופן שלו, הפך לעוזרו הראשי של מפקד המחנה ולמעשה ניהל אותו בפועל, הוא קבע אפילו את סדרי החופשה של החיילים ההונגרים, אותה יזם בעצמו, והם הוקירו לו על כך תודה. הוא הקים גן ירק, ארגן חוגי לימוד והשיג רשות לביקורים של קרובי משפחה אצל העצורים.
בעקבות הלשנה, פוטר מפקד המחנה והעצורים נשלחו לחזית באוקראינה. מתוך פלוגה של 243 יהודים, שרדו רק חמישה. בהם שמחה. הוא למד רוסית, סייע רבות לחבריו היהודים ושוב הצליח לזכות באמונם של המפקדים ההונגרים שהטילו עליו תפקידי ארגון שונים. הוא אפילו הצליח להעביר פריסות שלום אל משפחתו וחברי תנועתו בבודפשט.
בשנת 1944 ברח, עבר מאות קילומטרים והצליח להגיע לגבול הונגריה, שם נתפס והוחזר לאוקראינה. מה שלא ריפה את ידיו לברוח שוב. באוקטובר 1944 הגיע לבודפשט. הוא התייצב מיד ב׳בית הזכוכית׳ ובזהות שאולה בשם הנס קוהנה (Hans Kuhne) כ׳פקיד הצירות השווייצרית', הצטרף בכל מרצו וכישרונו לפעולות ההצלה. אלכסנדר גרוסמן שניהל את מהלך החיים והפעילות של ההמון הרבגוני שהצטופף בבית מסחר שהפך ל"קונסוליה", עבר ל-'סניף' ברחוב ווקרלה 17, ושמחה הונוואלד החליפו כמנהלן בית הזכוכית.
ב־1 לינואר 1945 חטפו קלגסי צלב החץ את ארתור וייס, בעל הבית, בשער ׳בית הזכוכית׳. שמחה יצא מיד לחפשו ולחלצו. חבריו הזהירו אותו כי בכאוס שנוצר בבודפשט הפשיסטית, שעומדת ליפול בידי הרוסים בכל שעה, הוא מסתכן, והתעודות המזויפות שלו לא יכובדו.
מתוך הרגשת חובה עמוקה כלפי וייס, הוא יצא מדי בוקר במשך יומיים, וחזר בערב בידיים ריקות. ביום השלישי לחיפוש יצא בבוקר – ומאז לא נראה יותר. בעת מאסרו היו ברשותו כ-500 תעודות מזויפות. שמחה הונוואלד עונה ונרצח, ב־8.1.1945. המידע הסופי על מותו נלמד ממסמכים שנתגלו לפני שנים אחדות. ברשימה מודפסת במכונת כתיבה מופיע השם "הנס קונה" ולידו תוספת בכתב יד "הוצא להורג".
