באפריל 1944 גויס לפלוגה של עבודת כפייה, ברח והצטרף לתנועת ׳בני עקיבא׳. פעל בעזרת תעודות מזויפות על שם יוז׳ף ויטז (Vitéz József), ביצע שליחויות והשתתף בהכנת הבונקרים. אחרי עליית ׳צלב החץ׳ לשלטון ב־15.10.1944, עסק בחלוקת תעודות חסות, בין השאר ל-120 חברים בפלוגת עבודת הכפייה 170/23, שהייתה בדרכה לגרמניה. הציל, יחד עם שניים מחבריו, שהיו לבושים במדי ׳צלב החץ׳, קבוצה של 140 יהודים שהיו בדרכם אל גדת הדנובה, שם עמדו הפשיסטים לירות בהם, והביאו אותם לגטו. הציל חולים יהודים ששהו בבית חולים ארעי ברחוב ושלנ׳י, ואף אותם הביא לגטו. אחרי השחרור עסק באיסוף יתומים יהודים והבאתם לבתי ילדים. באוגוסט 1946 עלה לארץ. עבד בפרדס, בבניין, במפעל טקסטיל בפתח־תקוה ואחר כך כמנהל המצבעה בבית־החרושת ׳אתא׳ במשך 30 שנה. משם יצא לגימלאות. התגורר בקריית ביאליק.
