ב־1929 הצטרף לתנועתו. ב־1930 עברה המשפחה לברטיסלבה שם המשיך בפעילות תנועתית. במרס 1942 עם תחילת הגירוש, בעיקר גירוש הבנות מסלובקיה, נשלח עלידי תנועתו לבודפשט. נפגש עם שמו שטרן, ראש הקהילה היהודית בבודפשט, סיפר לו על הגירוש וביקש את עזרתו בקליטת פליטים שיגיעו מסלובקיה לבודפשט. שטרן דחה בתוקף את בקשתו באומרו: "אני לא אתן ש׳מתפלחים׳ כלשהם יסכנו את מצבם הסביר של יהודי הונגריה."
ב־1943 נעצר על ידי המשטרה, הועבר מבית כלא לבית כלא ונשפט למאסר על זיוף תעודות וגניבת גבול. ברח מבית המעצר והגיע ל׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדאס. מיד הצטרף לפעילות המחתרתית והיה בצוות בית המלאכה לזיוף תעודות. בדצמבר 1944, עם גילוי בית המלאכה, נעצר יחד עם דוד גור ומיקי לנגר. נחקר ועונה ועמד להיות מוצא להורג. הוא שוחרר בפעולה נועזת של המחתרת החלוצית.
אחרי השחרור עסק, מחוץ לבודפשט, בארגון בתי ילדים עבור ילדים יהודים יתומים ורעבים. במשך כחצי שנה ניהל את בית הילדים בבקשצ׳אבה. חזר לבודפשט ועבד במחלקת הילדים של ׳הצלב האדום הבינלאומי'.
ב־1946 נסע לפראג, נרשם ללימודים באוניברסיטה וסיים את לימודיו כמהנדס לחקלאות. פרסם מחקרים רבים ורכש לעצמו מוניטין בינלאומי. נודע כמומחה עולמי לשמנים צמחיים ובעיקר מלפתית וקנולה. שימש כפרופסור מן המניין באוניברסיטת פראג. ב-1988 זכה בפרס הלאומי הצ'כי על תרומתו לגידול ביבולים של צמחי שמן. נפטר בפראג.
