את לימודיה בגימנסיה סיימה בעיר דברצן (Debrecen), והתחילה שם ללמוד בלימוד הסיעוד. המשיכה בלימודיה בבודפשט וסיימה כאחות מוסמכת. עבדה בחדר ניתוח בבית החולים היהודי בבירה. הצטרפה לתנועה בדברצן והמשיכה בפעילות בבודפשט. במאי 1944 עבדה כמשרתת בווילה בקרבת הבונקר אותו הקימו חבריה בחלק ההררי של בודפשט. בחדרה אוחסן המזון שנועד לבונקר Szeplőshegyen. הייתה חברת הנהגת התנועה.
החל מחודש יוני פעלה ברחוב מרלג (Mérleg), השיגה חותמות אותנטיות ועסקה בהכנת תעודות מזויפות שנועדו לצעירים שרצו לברוח מפלוגות העבודה. בחודש אוקטובר הצטרפה למחלקה A של ׳הצלב האדום הבינלאומי׳ שפעל בשדרות יוז׳ף (József körút) ונוהל בידי אחיה, אדוניהו (דז׳ו) ביליצר. היא סיפקה תעודות וכסף לעריקים מפלוגות העבודה. עלתה לארץ ב־1946, יחד עם בעלה שלמה פוקס. הצטרפה לקיבוץ כפר גליקסון ממנו עזבה לפרדס חנה, ואחר כך חיה בבאר־שבע.
