אביו של דוד היה יו"ר האגודה הציונית ההונגרית. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה, גויס ליחידת עבודת כפייה ושירת במישקולץ. הוא ערק והגיע ל"בית הזכוכית" בבודפשט. הוא היה עוזרו של שמחה הונוולד. דוד חילק מסמכי הגנה של הקונסוליה השווייצרית. כאשר פשטו אנשי צלב החץ על "בית הזכוכית", הוא הסתתר באחד החדרים, יצר קשר טלפוני עם גורמים מבחוץ והצליח לבקש עזרה מסוכנים שווייצרים ומאנשים אחרים. לאחר השחרור, במסגרת העבודה במפעל המתכת של אביו, פעל לשיקום גשרי הדנובה שנהרסו במהלך המלחמה. דוד עלה לארץ ביוני 1949. הוא עבד במספר מפעלים ובתעשייה האווירית. דוד כתב יומן על שנת 1944, שאותו ניתן למצוא בארכיון "מורשת" בגבעת חביבה.
