דוד פרידמן

נוסף על לימודיו בבית הספר היסודי ובבית הספר התיכון, שקד על לימוד השפה העברית. בהיותו תלמיד בכיתה ג׳ הצטרף בעקבות אחיו, מאיר, לתנועת ׳בני עקיבא׳. שהה בהכשרה בעיר מישקולץ (Miskolc), הגיע לבודפשט והיה חבר בהנהגת תנועתו. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944, התחיל לעסוק בפעילות מחתרתית לפי הכללים שנקבעו בהנהגת התנועה:

1) לא לשתף פעולה עם מועצת היהודים, שמונתה על ידי הגרמנים;

2) לא לענוד את הטלאי הצהוב;

3) להשתמש בתעודות מזויפות;

4) להחליף לעתים קרובות את דירת המגורים;

5) לדאוג מבעוד מועד למקומות מסתור;

6) לשקוד על ארגון הבריחה לרומניה (׳טיול׳) ומשם לאו־ץ־ישראל.

בעת פגישה בגן העיר בענייני ארגון העברת יהודים דרך הגבול, נעצר יחד עם חברו, דוד עשהאל, נכלא ונחקר. שלושה חדשים אחר כך הצליחו השניים להימלט מן המעצר; הוא חזר לפעילות והמשיך לעסוק במבצעי הצלה. הוריו ואחיו חיו אף הם בבודפשט. בליל סילבסטר 1944 פרצו שני אנשי ׳צלב החץ׳ לדירת הוריו והובילו אותם למקום בלתי ידוע. הם נורו, כנראה, על שפת הדנובה. חודשים אחדים אחרי השחרור הגיע לארץ, שהה בווילהלמה, גת רימון וקיבוץ חדיד. נשא לאישה את ציפורה־מגדה הירשפלד. מ־1950 ובמשך 36 שנים, עסק בניהול מוסד לילדים ׳נוה מיכאל׳. חי בירושלים.

אחיו של יעקב אדורם