אחיהם של יעקב בארי ושרי בלאו. למד בישיבה בגלנטה. באפריל 1944 גויס לפלוגה של עבודת כפייה. ערק והצטרף למחתרת החלוצית. מילא תפקידי קשר בין ׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדאס לבין ׳הבתים המוגנים׳ שהיו תחת חסות ארצות ניטרליות. כעשרה ימים לפני שחרור בודפשט על ידי הצבא האדום הוטל עליו ועל חברו מאיר קרפטי (Kárpáti) ליצור קשר ולהעביר מזון לקבוצת חברים, שנתפסו בבונקרים, שוחררו על ידי המחתרת זמן מה לפני כן מבית הסוהר בשדרות מרגיט (Margit körút) והסתתרו במקום מחבוא. קרפטי ובלאו יצאו מ׳בית הזכוכית׳ עם שתי חבילות מזון בידיהם, אולם לא הגיעו למחוז חפצם ועקבותיהם נעלמו. לפי סברה אחת, נעצרו על ידי סיור של ׳צלב החץ׳ והוצאו להורג על שפת הדנובה, ולפי סברה שנייה מצאו את מותם במרתף ארמון בודה, המפקדה הראשית של הגרמנים.
