ב־1919, בתקופת שלטונו הקצר של בלה קון (Kun Béla), היה אביו חבר ה׳סובייט׳ העליון. בגיל צעיר הצטרף לתנועת ׳דרור׳ והיה פעיל בתחום התרבות והצופיות. נשלח לערי השדה כדי לגייס חברים חדשים לתנועתו.
אחר כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944, גויס לפלוגה לעבודת כפייה. כעבור זמן קצר ברח והשתלב בעבודת המחתרת. נשלח במסגרת ה׳טיול׳ לרומניה, אולם נתפס ונכלא בבית הסוהר בקישטרצ׳ה (Kistarcsa).
ברח מבית הסוהר כשהוא מסתתר בעגלת כביסה מלוכלכת. חזר לבודפשט לפעולת המחתרת והסתתר בבונקר בשדרות הונגריה (Hungaria körút). באמצע חודש דצמבר התגלה הבונקר ויושביו הובלו לבית הכלא בשדרות מרגיט (Margit körút), שם נחקר ועונה ולבסוף חולץ, יחד עם קבוצת חברים, במבצע נועז של חברי המחתרת של תנועות הנוער החלוציות.
אחרי השחרור היה פעיל בעזרה לילדים היהודים היתומים, שטופלו בבתי הילדים ועסק בארגון עלייה לארץ.
ב־1949 עלה לארץ והצטרף לקיבוץ פרוד. היה מדריך נוער ופעיל בתנועות השמאל, קבוצת סנה ומק״י. נאלץ לעזוב את קיבוצו ועבר עם משפחתו לחולון. נהרג בתאונת דרכים.
