בגיל ארבע־עשרה הצטרף לתנועה בבודפשט. בשנים 1942-1943 סייע לפליטים שהגיעו מפולין. במאי 1944 גויס לפלוגה לעבודת כפייה. ברח והצטרף לפעילות התנועתית בנושאו תעודות נוצריות מזויפות בשם טיבור צ׳רקס (Cserkesz Tibor). עסק בחלוקת תעודות מזויפות במחנות עבודה וב׳בתים המוגנים׳. היה פעיל בהשגת מזון והבאתו לבונקרים ול׳בית הזכוכית׳. השחרור מצא אותו ממשיך בפעילות והוא ארגן את משוחררי המחנות לעלייה. פעל בין בודפשט ובוקרשט. לבסוף השתתף בארגון 200 ילדים יהודים, ויחד עם אשתו דבורה, ששרדה את אושוויץ, יצאו עם קבוצת הילדים שהדריכו במסגרת הנוער הציוני למסע לארץ ישראל, דרך אוסטריה וגרמניה. דבורה נשארה עם הקטנים בבית הילדים בבלנקנזה, המבורג, ויצחק עלה עם הילדים הגדולים באקסודוס. לאחר שהוחזרו לגרמניה נפגשו שוב יצחק ודבורה ושאר ילדי הקבוצה וב-1948 עלו ביחד לארצה.
הוא השתתף בייסוד המוסד החינוכי באלוני יצחק, ועבד בו יחד עם דבורה כעשר שנים. משם עבר לחיפה.
