בנו של הרב האורתודוקסי בעירו. למד משפטים בזגרב (Zagreb), עמד בראש אגודת האקדמאים היהודים ׳יודיאה׳. עם סיום לימודיו פתח משרד עורכי דין. נודע כנואם מזהיר בשפות הונגרית, גרמנית וסרבו־קרואטית.
לאחר כיבוש האזור על ידי ההונגרים באפריל 1941 נמלט לבודפשט, יצר קשר עם יואל ברנד ועם הקבוצה שסבבה אותו. מונה על ידי נציגי היישוב שישבו באיסטנבול לעמוד בראש ה׳ועדה להגנה׳ של תנועות הנוער הציוניות בבודפשט, אולם נציגי תנועות הנוער בחרו במשה רוזנברג במקומו.
לאחר כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.03.1944, נעצר על ידי שירותי הביטחון הגרמניים בטענה שהוא גיסו של סטלין. כשהתבררה האמת, נרתעו שוביו מלהודות בטעותם והוא נשלח למחנה מאוטהאוזן, שבו הוחזק במשך למעלה משנה בין האסירים הפוליטיים החשובים. בסוף אפריל 1945, קצין האס־אס בכר, מעוזריו הראשיים של אייכמן, שחרר אותו מן המחנה ומסר לידיו את המזוודות ואת דברי הערך ששולמו על ידי נוסעי הרכבת שיצאה מבודפשט בסוף יוני 1944, ל׳ועדה לעזרה והצלה׳. בר צבי העביר את המזוודות לידי נציגי הסוכנות.
עלה לארץ, התנדב לצה׳׳ל ושירת בפרקליטות הצבאית. עבר את בחינות ההסמכה לעריכת דין בארץ ופעל במחלקה המשפטית של ההסתדרות. שימש כחבר בית הדין של מפא״י.
