בן של אם מפולין ואב מהונגריה. למד משפטים באוניברסיטאות בודפשט ולבוב. עורך-דין. הוא הקדיש את רוב זמנו לפעולות ציוניות. כבר ב־1901 ייסד, בעידודו של הרצל, את ארגון הסטודנטים ׳עברייה׳. ב־1903 נמנה גם על מקימי ׳מכביאה׳ שהצמיחה רבים מראשי הציונות בהונגריה.
שנים ארוכות היה פעיל בכל הארגונים הציוניים בהונגריה וייצג אותם גם בקונגרסים הציוניים. ביוזמתו הנהיגו בבתי הספר של הקהילה הניאולוגית לימודי עברית.
ב־1941 הוא היה מעורב בסיוע למגורים לפליטים מקמיניץ פודולסק שלא היו בעלי אזרחות. לאחר שהגרמנים פלשו, ב־19.3.1944, היה חבר במועצת היהודים בבודפשט. הוא תמך בפעולות הצלה בערי השדה בעזרתן של תנועות הנוער הציוניות. הוא עזב את הונגריה ברכבת של ועדת העזרה וההצלה והגיע לארץ־ישראל ב־1946. עבד במחלקה המשפטית של הקרן הקיימת לישראל וזכה לראות את הכרזת המדינה.
