אביה היה ראש הקהילה היהודית ביישוב. הוא היה בעל זיכיון לחנות טבק בשל השתתפותו כחייל במלחה״ע הראשונה. ב־1943 אולגה (עדנה) למדה תפירה בבודפשט. בתקופה זו התגוררה בבית מוגן לבנות אורתודוכסיות. עם כניסת הגרמנים להונגריה ב־19.3.1944 ירדה למחתרת. היא קיבלה ניירות מזויפים מאשר ארניי, והסתתרה בסביבות בודפשט. אשר ארניי הוביל אותה לבונקר בשדרות הונגריה (Hungária körút). בדצמבר 1944 נחשף הבונקר, והמסתתרים בו הובלו לבית הכלא המרכזי בשדרות מרגיט (Margit körút). אולגה הייתה בין אלו ששוחררו במבצע הנועז של מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בחג המולד 1944. משם הגיעה ל׳בית הזכוכית׳.
בתום המלחמה יצאה להכשרת התנועה לקראת עלייה חלוצית, בסַקָאלְהָאזַה (Szakálháza). בסיום ההכשרה חזרה עם קבוצתה לבודפשט. יחד אתה המשיכה משם וגנבה את הגבול האוסטרי בדרכם לזלצבורג. בהמשך השתתפה בהכשרה של ׳דרור־הבונים׳ על יד רומא. באפריל 1946 יצאה בהפלגה לארץ ישראל. ב־6.5.1946 הגיעה לחופי הארץ ומשם עברה לקיבוץ מעגן.
עבדה במשרד הבריאות.
אחותה הצעירה של שולמית שטאובר, אף היא חברת מחתרת.
