הערשל (צבי) גולדפרב בן החמש עשרה התיישב על כסא המספרה ופקד על הספר ההמום לגזור את פאותיו. מעשה בלתי הפיך זה היה קריאת תגר על אביו ועל העולם בו נולד. מרגע זה השתנו חייו : הוא הפנה עורף לעיירה היהודית, פתח את עצמו לעולם הידע המערבי והתוודע אל הסוציאליזם ואל הציונות. בוורשה ייסד את קבוצת הנוער 'חוג ביאליק', הצטרף לתנועת 'החלוץ' והיה למדריך נערץ.
ב־1942 נשלח על ידי תנועתו לסלובקיה, כדי להזהיר את יהודיה מפני הצפוי להם מידי הפשיסטים וכדי לתכנן פעולות התנגדות והצלה. כעבור כשנה עבר להונגריה. בבירת הונגריה פעל בזהויות שונות, כפליט מקרפטורוס וכתייר מאיטליה. בזכות אישיותו וניסיונו הפך למנהיג תנועתו. יחד עם חבריו עסק בהברחת יהודים במסגרת ה׳טיול׳ אל עבר הגבול לרומניה, אימון בנשק, הקמת בונקרים, שחרור יהודים ממחנות עבודת הכפייה ומבתי הסוהר. בכל הפעולות האלה היה צבי גולדפרב דמות מרכזית. הוא פעל יחד עם חברתו, לימים אשתו, נשקה סנדל. באחת הפעולות נתפסו צבי, נשקה, וילי איזיקוביץ וחברים נוספים, הם נכלאו ועונו קשות ולבסוף שוחררו במבצע נועז של חברי המחתרת החלוצית. אחרי השחרור התמסרו צבי ונשקה לשיקום שארית הפליטה ועסקו בעיקר בארגון בתי היתומים ובהבאת ילדים לארץ.
ב־1949 עלו לישראל והיו בין מקימי קיבוץ פרוד. בנם אורי נפל במלחמת יום הכיפורים. ארבע שנים לאחר מכן הלך צבי לעולמו.
