הצטרפה לתנועה, יחד עם בעלה לעתיד, יעקב דויטש, שהיה חברה מגיל צעיר. ב־1942 עברה יחד עם יעקב לבודפשט וסייעה לפליטים שהגיעו מסלובקיה להונגריה. בגלל מחלת אמה חזרה לעיר הולדתה ועסקה במסירת הידוע לה על השמדת היהודים בארצות הכבושות על ידי הגרמנים. רוב היהודים לא רצו להאמין ורק חלק מן הצעירים היו מוכנים לקבל על עצמם זהות שאולה. חזרה לבודפשט וכעבור זמן מצאה מקלט באחוזה של מכרים נוצרים. בסוף יוני 1944 יצאו היא ויעקב מבודפשט ברכבת של ה׳ועדה לעזרה והצלה׳ והגיעו לשווייץ. ב־1945 קיבלו סרטיפיקטים, עלו לארץ והצטרפו לקיבוץ עין דור.
