נולד למשפחה אדוקה ומרובת ילדים. למד ב׳חדר׳ בכפרו ומאוחר יותר למד בדברצן וב־1937 התקבל לסמינר הרבנים בבודפשט. ב־1942 קיבל דוקטורט בהיסטוריה מאוניברסיטת פטר פז׳מני (Pázmány Péter) בבודפשט, לאחר שבשנים 1940 ו־1942 הוא כבר גויס לעבודת כפייה. ב־1943 חזר לדברצן והיה סגנו של הרב מאיר (פאל) וייס. שימש כמורה בתיכון היהודי המקומי והיה פעיל בתנועה הציונית במסגרת ׳הציונים הכלליים׳. בתחילת 1944 עלה לבודפשט ופעל במסגרת תנועת ׳הנוער הציוני׳. עסק בהשגת תעודות. היה עוזרו של אוטו קומוי, נשיא ההסתדרות הציונית, שעמד בראש ה׳ועדה לעזרה והצלה׳. תפקידו היה טיפול בבורחים מפלוגות העבודה. היגר לאוסטרליה ונפטר שם.
