אלה פולטין

משפחתה התגוררה בווארין; וארנה (Varin; Varna) ואחר כך בבאזין: פוזינוק
(Bazin: Pezinok). אביה היה מרפא שיניים.

ב־1942, בזכות תעודת השחרור של אביה, ניצלה מגירוש. ב־1944 ברחה להונגריה.
לאחר כניסת הגרמנים ב־19.3.1944, הצטרפה למחתרת ופעלה בעיקר כקשרית בחלוקת
תעודות מזויפות. עבדה כאומנת דוברת גרמנית אצל דיפלומט בולגרי.

אחרי עליית מפלגת ׳צלב החץ׳ הפשיסטית לשלטון ב־15.10.1944, עסקה, בשם בדוי,
ראפוש מריה (Rapos Maria), בהעברת ילדים יהודים מאזור הגטו של בודפשט לבתי
הילדים שהוקמו, תחת חסות 'הצלב האדום הבינלאומי', ובטיפול בהם. אחיה, משה
(פיל) אלפן, היה מן הפעילים המרכזיים של המחתרת.

לאחר השחרור בינואר 1945, נסעה לסלובקיה בשליחות תנועתה כעובדת הממשלה
הסלובקית החדשה, וטיפלה בקאשה; קושיצה (Kassa: Kosice) ביהודים שחזרו ממחנות
הריכוז. החל מאפריל אותה שנה פעלה בפוז'וני'; ברטיסלבה (Pozsony: Bratislava),
בסיוע לפליטים. עלתה לארץ ב-1949. ב־1952 נישאה לבנדי פלדמן (Andrew Foltyn)
והיגרה לארצות הברית.