ב-19 למארס 1944 ביום הפלישה הגרמנית להונגריה וללא קשר אליה, נוסע זולי הוכהאוזר (Zoli Hochhauser), לימים ישראל הררי, לעיר קולוז'וואר (Kolozsvár, Cluj) אז עיר גבול בין רומניה לבין הונגריה, במטרה לגנוב את הגבול לרומניה הבלתי נודעת, ולא להישלח לחזית הרוסית עם יחידתו בשרות עבודות הכפייה.
חברים מתנועות הנער הציוניות במקום נחלצו לעזרה. הם מצאו מבריח וזולי הגיע לעיר טורדה (Torda, Turda) ברומניה, ומשם לאחר תלאות לבוקרשט. כאשר הגיע, בישר לרפי בנשלום על הצלחתו.
כך התחיל ה-טיול לרומניה. והפך לפרויקט עם פעילים רבים. אותרו מעברים גם ליד הערים סגד, בקשצ'אבה, נאג'וואראד, (Szeged, Békéscsaba, Nagyvárad-Oradea,) ונקשרו קשרים עם מבריחים. כ-15,000 צעירים יהודים גנבו את הגבול בתקופה שבין 19.3.1944 ל-23.8.1944 והגיעו אל החופש במקום לאושוויץ.
ההברחה הייתה מלאכה מסוכנת ומורכבת. תחילתה בהרכבת הקבוצה בבודפשט ובהכנה פרטנית של כל אחד. הצטיידות בלבוש מתאים ובתעודות מזויפות, ושינון קפדני של פרטי זהותם החדשה. כל נוסע קיבל כסף הונגרי וגם רומני. ניתן תדריך להתנהגות במהלך הנסיעה הארוכה ברכבת, איפה פוגשים את המבריח ואיך מזהים אותו. מה עליהם לעשות בעיר זרה בשעות הלילה, איך להודיע על הצלחתה של גניבת הגבול, ומה לעשות בצד הרומני.
ראשית היה עליהם לעבור את טבעת כוחות הביטחון, הצבא, המשטרה, סוכני החרש, המנסים לזהות וללכוד יהודים מוסווים, להיכנס לבית הנתיבות בבודפשט, ולקנות כרטיס לרכבת. אחר כך, במהלך הנסיעה הממושכת לא למשוך תשומת לב, ולהציג את התעודות בטבעיות ו"בשוויון נפש" לבודקים החשדנים. היה עליהם להגיע לעיר הגדולה הראשונה בצד הרומני – ארד או טורדה. היהודים דוברי ההונגרית שם, סייעו לבורחים שלא ידעו רומנית להמשיך בדרכם לבוקרשט. ומשם הלאה…
במבצע רב סכנות כזה היו גם כשלונות והיו מקרים שבהם נתפסו נוסעים ברכבת, גם בערי הגבול ולעתים אף בצד הרומני. הפעילים הבולטים בארגון הברחת האנשים, היו חברי מחתרת תנועת הנוער הציוניות, משה אלפן, חנה גרינפלד (גנץ), יהודה לוי, אשר ארנ'י, מנחם צבי קדרי, יעקב דיושי.
מבצע ההברחה המאורגן הגיע לסופו ב-23.8.1944, כאשר רומניה החליפה צד, הצטרפה לבריה"מ והכריזה מלחמה על גרמניה. הגבול הרומני-הונגרי הפך לחזית.
לפי הרישומים בספרי הקהילות של הערים ארד ו-טורדה עברו כ-15,000 צעירים יהודים את הגבול באופן בלתי לגאלי בפרק זמן שבין החודשים אפריל – אוגוסט 1944. מבצע זה שהציל את הבורחים מהשמדה, הוא חסר תקדים בהיקפו בתקופת מלחמת העולם השנייה באירופה הכבושה ע"י הגרמנים. הכל נעשה ביוזמה, בארגון ועל אחריות של מחתרת תנועות הנוער הציוניות (Zionist Youth Resistance Movement ) . הצעירים שגברו על כל המכשולים. נוספו אל היישוב הקטן בארץ ישראל (פלשתינה) עוד בשנים 1944 – 1945 ולקחו חלק פעיל במלחמת השחרור.
*
בתקופה שבין פרוץ מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, לבין אוגוסט 1944, כאשר רומניה פרשה מה-'ציר', הפליגו מרומניה דרך הים השחור, 13 אוניות שעל סיפונן כ-13,000 מעפילים. במספר זה נכללות גם האניות סטרומה Struma (769 נפשות) ומפקורה Mefkura (394 נפשות) שירדו למצולות. גם אחרי אוגוסט 1944, בעוד המלחמה מתנהלת במלוא עוזה, המשיכו ספינות המעפילים להפליג מקונסטנצה בעזרתה הפעילה של הנהגת יהודי רומניה (Union of Jewish Communities in Romania) ומעורבותם של שליחי היישוב מארץ ישראל. ביניהם שניים שצנחו עוד בקייץ לרומניה, ישעיהו (שייקה) דן ויצחק (מנו) בן אפריים.
