שיטות העבודה בבית המלאכה לזיוף

ציור.

חותמות בודדות צויירו ישירות על התעודה, ביד, באמצעות טוש או דיו חותמות. כך נעשה בתקופה הראשונה בעיקר, כאשר היקף הפעולה עדיין היו מוגבל.

 

העתקת דוגמה ע"י שפיוגראף

העתקה באמצעות דיו כימית על-גבי נייר ציור שקוף. הדוגמה הונחה על חומר קרוש, דהיינו מישטח השפיוגראף, אשר במשך 24 שעות ניתן היה להפיק ממנו 20-50 חותמות. השפיוגראף הראשון נתקבל מסלובקיה. בזמן קצר נפגם המישטח כולו והחותמת קיבלה "חצר". נוכח זאת הוחל בנסיונות הרכבת חומר השפיוגראף, על-ידי יציקת ז'לאטין חם וגליצרין. בשיטה זו יוצרו החותמות שהצורך בהן היה מוגבל.

 

הזמנת חותמות.

בעזרת השפיוגרף הוחתם דף הזמנה ועל פיו סיפק בית-מלאכה לחותמות חותמת מוכנה.

 

חיתוך והרכבה.

כאשר לא הושג דף-הזמנה מתאים, או שביצוע ההזמנה היה מסוכן במיוחד – למשל חותמות משרדי ממשלה או הצבא (שאחד ממרכיביהן הכתר וסמל המדינה ההונגרית. היו גם חותמות אשר נשאו עליהן את סמל המדינה ההונגרית – שני מלאכים… בחותמות אחרות נילוו ענפי אלון לסמל המדינה. כל ה"קישוטים" האלה רק הוסיפו על הקשיים. ) חותמות כאלה אדם פרטי לא יכול היה להזמין.

הפתרון היה מורכב ומסובך. הוזמנו חותמות עם נוסחאות כלליות, ומהן הרכיבו את הנוסח הדרוש על-ידי חיתוך הטקסט לאותיות בודדות והדבקתן מחדש. עבודה זו תבעה לא רק זריזות ידיים, כי אם גם תבונה כושר ניסוח והרכבה. מיקי לנגר היה גדול במלאכות הללו.

בשיטה של הזמנה ו"הרכבה"  השיגה המחתרת 170-150 חותמות שונות, אשר בשימוש חוזר אפשרו הנפקה של כל כמות דרושה.

 

אותיות עופרת במסגרת ברזל.

השיטה זהתבררה כמגושמת מדי. התוצאה לא עמדה בההשוואה מדוקדקת עם המקור. אבל בעת הייצור "ההמוני" של תעודות אישור-הדיירים היא היתה בלתי נמנעת, בעיקר בחדשים אפריל-מאי 1944. באוקטובר-נובמבר ניצבה המחתרת  בפני בעיה דומה, כי בודאפשט הוצפה מצד אחד בפליטים הונגריים ממזרח המדינה שנסו מפני הרוסים, ומצד שני ביהודים שנמלטו ממצעדי-המוות מבודאפשט לווינה.  בייצור תעודות שמתיימרות להיות מערי השדה, נתנו הזייפנים דרור לדמיונם, כי הז'נדרמריה בבודפשט לא יכלה לעמוד על מהימנותם של הנתונים.

 

טפסים ותעודות מקוריים ואמיתיים.

סוג מסוים של טפסים ניתן היה להשיג ב"שוק החופשי", כי גם האוכלוסיה הלא-יהודית נזקקה לטפסי תעודות, ומאלה קנינו בכמויות עצומות בעמדות מכירה שונות.   סוג אחר של טפסים, שלא נמכר באופן חופשי, סופק למחתרת על-ידי "אוהדים" (כגון כומר פרוטסטאנטי ממוצא יהודי, פקידת מירשם התושבים שבעלה לשעבר היה יהודי וכו') וקבוצות התנגדות.

 

שינוי תעודות מקוריות.

במקרים מיוחדים נשטפו תעודות אותנטיות בחמרים כימיים, מה שהעלים את הכתוב בהם בחלקו או בשלמותו ובמקומו נכתבה הזהות החדשה הרצויה.

 

שיכפול עצמי.

היו תעודות שהופקו על טופס ששוכפל בבית- המלאכה. כאלו היו תעודות הלידה הפולניות, התעודות השונות של הרשות לפיקוח על הזרים, אישורי הלשכה לענייני פליטים וכיו"ב.

 

(מבוסס על עדותו של דוד גור)