שליחותה של תמר בנשלום לשטרסהוף

בימים הראשונים לאחר צאתה של 'רכבת ההצלה' לא היו בבודפשט ידיעות ברורות על נתיבה. לאור החששות הכבדים, הוחלט לשלוח אדם שיביא מידע מדויק אודות מסלול התקדמותה של הרכבת. תחנתה הראשונה של הרכבת לפי התכנית, היתה אמורה להיות במחנה שטרסהוף (Strasshof) ליד וינה.

 על שליחותה זאת סיפרה תמר בנשלום:
"
נסענו לווינה, כי לידה היה מחנה שטרסהוף, שם אמורים היו להיות נוסעי הרכבת. הגענו לבניין הגסטפו שהיה גדול ומפואר. נכנסנו לשם, ואמרתי לאנשי הגסטפו שאני מחפשת יהודי שחייב לי הרבה כסף… זאת הייתה חוצפה גדולה מצדי… אחד הפקידים, בבגדים אזרחיים, לקח אותי במכונית פתוחה לשטרסהוף. שם הוא אמר לי : 'לכי וחפשי עכשיו את היהודי שלך, אבל אל תיכנסי לבתים כי יש שם פשפשים'. זאת הייתה חוויה מאוד קשה בשבילי. ראיתי שם מראות קשים… נכנסתי פנימה, נפגשתי עם האנשים. אמרתי להם שיכתבו גלויות ואני אקח הביתה. את ה'טרנספורט' לא מצאתי. איש הגסטפו הוציא אותי משם. הוא היה מאוד אדיב. בדרך חזרה נסעתי ברכבת עם חיילים גרמנים, אבל לא היו לי בעיות – הגרמנית שלי רהוטה."

השליחות לא הסתיימה בלא כלום. תמרקה ידעה לספר, כי הרכבת עברה אמנם ליד וינה וכי הגיעה למקום כלשהו ליד הנובר. אך ידעה יותר מכך: היא גילתה בשטרסהוף כ-15,000 מיהודי הונגריה, שהובאו לשם במקום להיות מגורשים לאושוויץ, כתוצאה מפעילותו של קסטנר

. למרות המראות הקשיים שבהם חזתה תמרקה, הייתה זו הוכחה חשובה מאוד, כי האנשים עדיין בחיים. היא אף הביאה משם גלויות שכתבו עצירי שטרסהוף והן נשלחו לכתובותיהן מבודפשט. ככל הידוע, היה זה המידע הראשון על שטרסהוף שהגיע לבודפשט.