תנועת נוער ציונית־אקטיביסטית בעלת אידיאולוגיה ימנית. נוסדה ב־1923 בריגה, לטביה כתנועת נוער של ההסתדרות הציונית הרוויזיוניסטית, הצה״ר, שב־1935 הפכה להסתדרות הציונית החדשה, הצ׳׳ח. היא התפשטה בפולין ובארצות נוספות באירופה ומנהיגה היה זאב ז׳בוטינסקי. התנועה פעלה על פי שלושה עקרונות בסיסיים: הקמת מדינה יהודית, התגוננות אקטיבית וחלוציות – כלומר, הליכה בראש המחנה. הציונות נתפסה במהותה כ׳חד־נס', ו׳בית״ר׳ שללה את הציונות הסוציאליסטית. התנועה דגלה בקיום היררכיה פיקודית בשורותיה. ׳בית״ר׳ הקימה יישובים באו־ץ־ישראל, הייתה פעילה בעלייה הבלתי לגלית ובהתנגדות לשלטון המנדט הבריטי בארץ־ישראל. בהונגריה הוקמה בית׳׳ר בשנות השלושים 1עד 1935 הייתה אגודת ספורט במסגרת ההסתדרות הציונית עד שזו הוציאה אותה משורותיה. אחר כך פעלה כתנועת נוער עצמאית והקימה סניפים בבודפשט ובערים נוספות בהונגריה. היחידות החינוכיות של ׳בית״ר׳ נקראו ׳צרור', שבו היו מדריך ועשרה עד שניס־עשר חברים. לשורות התנועה התקבלו רק אלה שעברו ׳מבחני טירון׳. חברי התנועה המבוגרים יותר עברו גם אימונים צבאיים.
בתקופת מלחמת העולם השנייה עסקה התנועה בהתגוננות ובהצלה. היא הקימה חמישה בונקרים בבודפשט, ואחד מהם, באחד מפרברי הבירה, התגלה על ידי הפשיסטים וחבריה נהרגו בקרב יריות. אחרי השחרור פיתחה בית״ר פעילות רבה בקרב הנוער ועודדה את חבריה לעלייה. התנועה נמצאה בעימותים תמידיים עם המוסדות הציוניים שפעלו בהונגריה, לעתים שיתפה אתם פעולה, אך לרוב פעלה במסגרת נפרדת. ב־1948 נעצר שליח ׳בית״ר׳ על ידי השלטון הקומוניסטי והתנועה הפסיקה לפעול באופן גלוי, והתקיימה במחתרת.
