סיים את לימודי התיכון ההונגרי בעירו. היה חבר ׳בית״ר׳ מנעוריו. משנת 1939, היה מעורב בהברחת ילדים מפולין וסלובקיה להונגריה דרך קאשה.
לאחר הכיבוש הגרמני במרס 1944 הגיע לבודפשט, התמנה מפקד בית״ר בהונגריה, ומיד החל בארגון תאי מחתרת בקרב חברי תנועתו. ארגן משלוחי תעודות מזויפות לחברי ׳בית״ר׳ בערי השדה. קיבל את החברים שהגיעו לבודפשט ושילב אותם בפעילות מחתרתית. עסק בהכנת מקומות מקלט, בהשגת כלי נשק ודברי מזון.
באפריל 1944 נתפס יחד עם חברו, מנדל, ושניהם הובלו בחזרה לקאשה (Kassa) וצורפו לאלפי היהודים שהועדו לגירוש. אנדי הצליח לברוח, אולם חברו נשלח לאושוויץ. מיד כשחזר לבודפשט המשיך בפעילות מחתרתית. ב־8 ביוני נשא לאישה את חברתו, אגי. בחודש מאי נתפס פעם נוספת ונכלא במטה הגסטפו בהר השוואבים בבודה. גם משם הצליח לברוח כעבור עשרה ימים, דרך חלון בית הסוהר.
יצר קשר עם המחתרת של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית וקיבל ממנה נשק, ששימש להגנת הבונקרים. נתפס פעם שלישית יחד עם אשתו, אך שוב הצליחו שניהם לברוח. נטל חלק פעיל בהקמת הבונקרים באזורים שונים של הבירה. לקראת סוף שנת 1944 עברו הוא ואגי ל׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדאס 29. לקראת סוף שנת 1944 התערערה בריאותו, וממש לפני שחרור העיר חלה בשנית (סקרלטינה) ונפטר בתחילת ינואר 1945.
ממשלת הונגריה העניקה לו את אות הגבורה על פעולות ההצלה במחתרת.
