חבר תנועתו מ־1933. כבר ב־1938 עסק בהשגת תעודות עבור יהודים מסלובקיה וקרוביהם שמצאו מקלט בערים שונות בהונגריה. סייע, יחד עם אביו, לשתי משפחות יהודיות שהצליחו לברוח ממחנה הריכוז דכאו והגיעו להונגריה. ב־1943 השתתף בארגון המחנה בבַּלַטוֹנבּוּגְלָר (Balatonboglár) לקראת הכנת צעירי ׳הנוער הציוני׳ (בהדרכת חברי תנועתו מפולין שהסתננו להונגריה) להתנגדות ולהצלה. ב־1.4.1944 גויס לפלוגה לעבודת כפייה. בעזרת חבריו סייע לקבוצת סרבים לברוח ממעצר.
בחודש אוגוסט 1944 ברח לקומרום (Komárom) ומשם הגיע לבודפשט, מצויד בתעודות מזויפות לו ולעשרה מחבריו, בהם גם דוד גרונוולד (צוצה). במשך שלושה חודשים עסק בהספקת מזון לגטו ול׳בתים המוגנים׳ בעיר, במסגרת מחלקה A של הצלב האדום הבינלאומי. הוא פעל מבית הזכוכית וברחוב ווקרלה. לאחר השחרור עלה ארצה.
היה מורה מרצה וחוקר במכון למחקרים חינוכיים ׳הדסה׳ בירושלים. היה בשליחות ציונית בהונגריה בשנת 1988. בעד הצלחתו בהפצת השפה העברית זכה להצטיינות מיוחדת. חבר עמית בוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמית.
