גדל במשפחה מסורתית. הבכור בין שמונה אחים. מגיל שש־עשרה חבר בתנועת ׳בני עקיבא׳ ואחר כך ב׳השומר הצעיר׳ שבמסגרתו פעל במחתרת.
ב־1943 קיבל צו גיוס לפלוגת עבודה אך התחמק מן השירות והצטרף לעבודת המחתרת בבודפשט. אחרי 19.3.1944 עסק ב׳אריזציה', ביקר בקהילות יהודיות כדי להגיש סיוע וכדי להזהירן מפני הצפוי להן. בחודשים יוני-אוגוסט היה מפעילי ה׳טיול׳ וריכז את הקשר בין חברי התנועה ההונגרים במחנות פלוגות העבודה ובבתי הסוהר לבין המחתרת. נשא את השם השאול אימרה בנקה (Benko Imre) ולבש מדים של קצין רכבת. היה מאנשי הקשר עם המחתרת הקומוניסטית של פאל דמן׳(Demeny Pál).
עסק בהפצת תעודות מזויפות. במסגרת ׳הצלב האדום הבינלאומי׳ היה ממקימי בתי הילדים וסיפק מזון וציוד לבתי הילדים שהוקמו על ידי המחתרת ולגטו המרכזי ברובע השביעי. כמו כן עסק בהספקת מזון ל׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדס(Vadász), לסניף ברחוב וקרלה(Wekerle) וליהודים הרעבים בגטו.
אחרי השחרור המשיך לטפל בילדים שחסו בבתי הילדים וסייע בעלייתם הבלתי לגלית של חברי תנועתו לארץ. ב־1946 השתתף כחבר במשלחת לקונגרס היהודי בבאזל. עלה לארץ בסוף 1946. תחילה שהה בקיבוץ עין דור ואחר כך היה חבר קיבוץ העוגן עד 1971. חבר הנהלת העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. תושב מבשרת ציון, בעל חברה פרטית של סוכנות ייבוא.
ב-2009 יצא לאור ספרו "שומר אחי" בו הוא מספר את זכרונותיו מתקופת ההצלה בהונגריה.
