גויס לצבא ההונגרי ונשלח לעבודה בבית חרושת למטוסים.
בעקבות ה"פוטש" של סלשי, החליט לברוח מהצבא, מכיוון שחשש שבעקבות חילופי השלטון יועבר למחנה עבודה.
הגיע לבודפשט ופגש קרובה ששהתה בבודפשט בעזרת ניירות נוצריים. הוא שמע ממנה על כתובת של בית מוגן ליהודים, שהוקם בחסות "הצלב האדום" ואליו הגיע. בהמשך, נכנסו למקום אנשי "צלב החץ" שפינו את הבית והובילו אותו, יחד עם מאות אנשים אחרים, אל הגטו. במהלך הפינוי, ברח מהשיירה והגיע למרכז "הצלב האדום" כדי לספר על הגירוש שמתרחש. במקום פגש חברים מתנועות הנוער החלוציות, שדיברו ביניהם על הצורך להיכנס לגטו ולחלץ משם צעירים, חברי התנועה, כדי להעבירם למקום מבטחים. ישראל התנדב למשימה, נכנס לגטו וחילץ את הצעירים.
לאחר מכן עבר ל"בית הזכוכית" ומשם היה יוצא לגטו, בשליחות תנועת "דרור", כדי לחלץ משם יהודים נוספים.
עלה ארצה והצטרף לקיבוץ עין דור.
