נצר למשפחת רבנים מפוארת. אביו שימש כרב האחרון בעירו. משפחתו נספתה באושוויץ.
למד בישיבה באונגוואר; אוז׳הורוד ( Ungvár; Uzhhorod) ובמקומות אחרים. למד באוניברסיטאות באוסטריה ובגרמניה וקיבל תואר דוקטור במדעי המדינה ובמשפטים. היה חבר הוועד הפועל הציוני מטעם ׳הפועל המזרחי׳.
גויס לפלוגה לעבודת כפייה, ברח והגיע לבודפשט. ב־1943 הצטרף לתנועת ׳בני עקיבא׳. אחרי הכיבוש הגרמני ב־19.3.1944, היה ממנהיגי תנועתו.
פעל ב׳בית הזכוכית׳ ברחוב ואדאס (Vadász). לבוש מדים של ׳צלב החץ׳ הפשיסטי ההונגרי, שחרר יהודים מ׳הבתים המסומנים׳ וממצעד המוות.
אחרי השחרור שימש זמן מה כרבה של קישווארדה. היה פעיל בשיקום תנועתו. חבר בהנהלה הארצית של ׳בני עקיבא׳ ופעיל במסגרת הג׳וינט ואונר״א. השתתף בקונגרס הציוני הכ״ב בבאזל. נשא לאישה את שרה שטרן, ניצולת שואה שיצאה מהונגריה ברכבת של ה׳ועדה לעזרה והצלה׳. התמנה למנהל המשרד הארצישראלי בז׳נבה. הקים בשווייץ חברות כלכליות ובנק. כיהן במוסדות העליונים של התנועה הציונית.
