בשנות ה-70 נעשה ניסיון בארץ לאסוף עדויות וחומרים הקשורים בפעולות 'מחתרת תנועות הנוער הציוניות' בהונגריה בשנת 1944. "צבי גולדפרב ריכז את הדיונים. נערכו מפגשים מספר בת"א. הניסיון נגמר בקול דממה דקה.
בשנת 1984 ביקרתי בפעם ראשונה בהונגריה לאחר עזיבתי אותה בשנת 1949. בהונגריה המשטר הקומוניסטי של יאנוש קאדאר ( Kádár János1956 – 1988) לבש צורה. הופיעה אופוזיציה פנימית גלויה, המדינה נאלצה לפנות ולקבל הלוואות משני מוסדות קפיטליסטים בינלאומיים: מהבנק העולמי ומהקרן המטבע הבינלאומי (World Bank, International Monetary Fund). בנושא עידוד התיירות, בוטלה הדרישה – קבלת – אישור ויזה לפני כל ביקור של אזרח חוץ בהונגריה. את תקופת שלהי משטרו של קאדאר בהונגריה נהגו לכנות גולאשקומוניזם.
(כזכור, גורבצ'וב הנהיג רפורמות בברית המועצות בשנת 1985 ובשנת 1989 חומת ברלין נפלה ושנה זו גם סוף המשטר של קאדאר, וסוף המשטר הקומוניסטי בהונגריה)
בשנת 1949 חמישי במאי עזבתי את הונגריה באופן בלתי לגאלי. ועוד – הייתי מפקד הבריחה האחרון, במחתרת, במשטר קומוניסטי. את המינוי לתפקיד סודי זה קיבלתי בשגרירות ישראל בבודפשט, בחודש פברואר 1949 , ממרדכי בן ארי, אז מפקד הבריחה במזרח אירופה, שמושבו זלצבורג, באיזור הכיבוש האמריקאי, ומנתן דרור (שוואלב) שליח עלית הנוער באירופה, שמושבו בז'נב (Geneva) שבשוויץ. בחודש ינואר 1949 התנועה הציונית בהונגריה פורקה ע"י הודעה טלפונית של מזכיר הפדרציה הציונית, לכל המוסדות הציוניים. המועדונים נחתמו, רכוש ההכשרות הוחרם. בעתון הקהילה היהודית הופיעה ידיעה מרביעי לחודש מארס 1949על "פירוק עצמי" של הפדרציה הציונית. במשפט הציוני הראשון שנערך כבר בקייץ (16.6.1949– 19.6.1949), במקביל למשפט רייק (Rajk László) נדונו ונשפטו "המעורבים" שנתפסו באשמה: הברחת הנוער הציוני ובהברחת סתם יהודים מהונגריה לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, בחודשים הראשונים של שנת 1949. לפני לכתי, לאחר ש-% 99 של המועמדים עזבו את הונגריה, סוכם עם הפעילים הבודדים שנשארו אחרי, שאם מישהו ייתפס, יעיד נגדי, יעיד עלי. אני עשיתי את הכל. אומנם במסמכי 'המשפט הציוני' שמי הוזכר רק פעם אחת, כאשר יוסף פרנקפורטר (Frankfurter ) מתנועת דרור העיד, שהוא מסר את הכסף עבור מימון ההברחה לידי ולא לאריה פליישמן (Fleischmann-פלגי). בעקבות עדות זו השופט זיכה את אריה, אולם הוא בכל זאת נשאר במעצר מנהלי עוד שנה. שוחרר ביום 19.6.1950, עלה ארצה לקיבוץ גבעת עוז ביום 20.8.1950. יוסף פרנקפורטר שוחרר מהכלא ביום 3.1.1952, עזב את הונגריה ביום 1.12.1956 ( לאחר כישלון המהפכה בהונגריה) עלה ארצה.
ראיתי לנכון להימנע מביקור בהונגריה, בתקופה שמראש יידעו על בואי (בקשת ויזה) והשירותים החשאיים יחכו לי. מבחינתם אין התיישנות.
הייתי סקרן מי ומי קיבלו מאיתנו (מחתרת תנועות הנוער הציוניות) סיוע ע"י מתן תעודות מצילי חיים וגם תעודות שאפשרו להם לפעול במחתרת – בתקופת הכיבוש הגרמני. היכרנו את הנציגים של קבוצות התארגנויות שונות אולם לא ידענו למי הגיעה התעודה מצילת חיים או עזרה אחרת. מה היה רדיוס ההשפעה של 'המחתרת' ? הקשרים המחתרתיים ב-1944 היו חזקים, אבל מי נמצא בחיים ומי מבניהם יהיה פתוח וידבר. אכן הצלחתי לאתר שלושה אנשים מהעבר.
וגם רציתי לפגוש את המעטים, שורדי המשפט הציוני השני, שנערך ב-1953. את הדמות המרכזית של המחתרת הציונית, את שמואל אנגלנדר (Engländer). שיותר מאוחר הקים את הפדרציה הציונית מחדש והיה נשיאה עד מותו. -1989 – 2012.
המכרים הוותיקים, כ"א בנפרד, קיבלוני במאור פנים, וכמעט באותן המילים. "איפה אתם ? לאן נעלמתם ? אתם במשרד הביטחון ? אתם מנהלים את המדינה מאחורי הקלעים ?" הופתעתי מהפירגון, מהקרדיט, מהציפיות ביכולותינו. ובשאלה תמיד: אתם, כקבוצה. כקולקטיב. הצטיירנו בעיניהם כחבורה כל יכולה. וכך אחרי ניתוק של 40 שנה וכך מתוך פרספקטיבה של 40 שנה. האחד פרופסור למתמטיקה שימושית (מחשבים) באוניברסיטה, השני מנהיג פועלים נערץ, שיישב בכלא הקומוניסטי משנת 1945 בשל פעילותו המוכרת והמוצלחת בקרב אירגוני העובדים בשנים 1920 – 1944. בפגישותינו (חזרתי כעבור שנתיים פעם נוספת) נענו ברצון לשאלותיי בקשר לאן ולמי הגיעו התעודות, מי נעזר, מי ניצל. ואחרי השיחרור מה עלה בגורלם. באיזה תפקידים ציבוריים, ספרותיים, פוליטיים, כלכליים, אקדמאיים, חברתיים לקחו חלק פעיל ומוביל בחיי המדינה בארבעים השנים שחלפו. קיבלתי מהם רשימת האישים בכתב יד ואחר כך נשלחו השלמות בדואר (המחשב עוד לא היה קיים). הרשימות של איוון קדר (Prof. Kádár Iván) הופיעו גם בדפוס בספרו של אנדראש מזאי (Mezei András: Kilenc kedd, Magvető. 1989 p: 16-20, 38 ) ריכוז הרשימה השמית פורסמה בעברית בספרו של אביהו רונן: הקרב על החיים (1994) בנספח ג' : הניצולים (ע. 351 – 362). תיאור שיתוף הפעולה עם קבוצות אנטי-נאציות בשנת 1944 נמצא בסקירה שהכנתי לפי בקשת יעל נידם-אורביאטו, מהמכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם, בשנת 2016. איוון קדר ויחידות העזר לכוחות המזויינים (Kiska) 4 עמודים. פאל דמין' וקבוצת דמין' (Pál Demény), 10 עמודים. לאסלו שויום (Sólyom László) והוועדה הצבאית, 5 עמודים.
התמונה שהשתקפה על "המחתרת", על מבצעי ההצלה המוצלחים, על יכולתם ואישיותם של פעילי "המחתרת" , בעיני שותפינו, הפתיעה וריגשה אותי.
הפגישה , הפגישות, השיחות, שניהלתי בהונגריה הביאו אותי להחלטה. בבואי הביתה, זימנתי פורום רחב של פעילי ושורדי המחתרת, שליחי תנועה שפעלו בהונגריה. לבסוף סוכם שניקח את גורלינו בידינו ונקים 'עמותה' שירכז את העדויות, יפרסם ספרים וידאג להנצחת תקופת המחתרת. סוכם שהארגון יהיה על-תנועתי ויכלול את כל הזרמים שפעלו יחדיו בהונגריה ב-1944. הוטל עלי לבוא בדברים עם נציגי התנועות השונות. מנציגי תנועת 'הנוער הציוני (ישעיהו רוזנבלום, יהודה תלמי) קיבלתי הסכמה מידית להקמת הארגון ולהשתתפות,. דיברתי עם אליעזר בלאו (בר יהודה) מההנהגה האחרונה (1949) של תנועת בני עקיבא, בהונגריה. אחרי זמן מה הודיעיני שהם חושבים להקים ארגון משלהם. אז, כנראה, הקימו חניכי בני עקיבא את המוסד בניר גלים. נציגי הנוער הציוני גם נסוגו. לא ויתרנו. התחלנו יוצאי תנועת השומר הצעיר בלבד. הקפדנו על השם: העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה (The Society for the Research of the History of the Zionist Youth Movement -. A Magyarországi Cionista Ifjúsági Mozgalmak Történetét Kutató Társulat) והישארנו את הדלת פתוחה למצטרפים בעתיד. חשבנו שיש מקום לארגון אחד בלבד שתפקידו לשמר את זיכרון 'המחתרת' בהונגריה. כפי שב-1944 כל הזרמים פעלו ביחד במבצעי הצלה בהונגריה בהנחיית ההנהגה הקולקטיבית, . הפעילים של העמותה, בתקופה זו, היו – לפי מיטיב זיכרוני – אריה יערי, יוסף בן פורת (געתון), רפי בנשלום, משה אלפן אפרה נדב. יותר מאוחר גם אפרה אגמון. אפרה נדב התנדב למלא פונקציית הגזבר של העמותה וגם דאג להפוך אותנו לעמותה רשומה אצל רשם העמותות (1988). החברים החליטו שאני יושב הראש העמותה. ומאז אני פועל בתפקיד זה.
הישיבות של 'העמותה' התנהלו במשרדי (דוד גור. מהנדס יועץ. תיכנון וניהול פרויקטים הנדסיים) בשד' ירושלים 94 ברמת גן. עד סגירת משרדי ב-2005. מאז כתובת העמותה בביתי ברחוב קרייתי 15 ברמת גן. בחדר אחד מרוכזים כל אוצרות העמותה, כולל הארכיון הייחודי שנאסף במשך שלושה עשורים.
הפרויקט הגדול הראשון של 'העמותה' היה הוצאת הספר של אביהו רונן: הקרב על החיים, בשנת 1994. במקביל, העמותה הפיקה את הסרט התיעודי הראשון באורך 60 דקות. הצילומים התנהלו בהונגריה ובישראל בהשתתפות פעילים לשעבר מכל התנועות ש-"שיחקו" את תפקידם המחתרתי מחדש. שם הסרט: קוו החיים. הסרט הופק בשלוש שפות, עברית, וכתוביות באנגלית והונגרית. הסרט היה תרומת העמותה ליובל ה-50 לאירועי 1944. הפקת הסרט ומה שמסביבה, הדיונים על הרעיון, הכנת התסריט, החוויות, הזמן בייחד, קצת מנותקים מהעולם החיצוני, החזירו את אווירת 'המחתרת', גיבשו מחדש את הצוות מכל הזרמים שפעל ב-44 באחוות אחים, בהרמוניה, בהבנה.
אחרי הפקת הסרט קו החיים, היה טבעי שוב לפעול בייחד, במסגרת ותחת שם 'העמותה'. הפנייה אל נציגי הממשל ההונגרי להכרה ולהענקת 'אות', איסוף העדויות לקראת הוצאת האלבום על אנשי המחתרת, ארגון הכנס של כל יוצאי תנועות הנוער מהונגריה בשפיים, הוצאת ספרים, ביוזמת העמותה, על פעילי המחתרת מזרמים שונים, הגשת המועמדים לטקס יום השואה של 'בני ברית' ו-JRJ (הוועדה להכרה והוקרת גבורתם של יהודים שהצילו את בני עמם בשואה) בהרי ירושלים – נעשו בשם ועל דעת כל הזרמים שפעלו שכם אל שכם להצלת אלפים ב-1944. במעשיה וברוח פעילותה 'העמותה' מקיימת היום את מורשת רוח הסולידריות של המחתרת בהונגריה ב-1944.
העמותה יזמה הוצאת גיליון מיוחד של ילקוט מורשת (מס' 57, מאי 1994) 50 שנה לשואת יהודי הונגריה. 410 עמודים, המאמרים נכתבו, נערכו ע"י חברי העמותה. העורך אריה יערי, הצוות: אביהו רונן, צבי ארז, אלי נצר, דוד גור.
ב-22.6.1994 נערך – ביוזמה ובארגון 'העמותה' – כנס יוצאי תנועות הנוער הציוניות בהונגריה –בשפיים. התכנסו כ-2,000 חברים, קהל מרשים. מקהלת בית אלפא ליוותה את המופע. הנואם הפותח היה אריה מנדל. חיים גורי שפעל בהונגריה כשליח הפלמ"ח, נשא את הנאום המרכזי. נציג מיוחד, ד"ר רוברט פיק (Dr.Pick Róbert ) מסר, בשפה הונגרית, את ברכת נשיא הרפובליקה ההונגרית, ארפאד גונץ (Göncz Árpád). ד"ר אביהו רונן הרצה על משמעות 'המחתרת' במבט של היום. יוסף לוסטיג הציג את הישגי המוזיאון בצפת, דוד גור דיבר על ובשם המחתרת. אביגדור בן זאב סייע רבות בארגון הכנס.
העשור שבין 1994 – 2004, עד היובל ה-60 לאירועי 1944 הייתה תקופה פורייה של העמותה. בתקופה זו יצאו לאור הספרים:
הוצאת ספרו של אביהו בתרגום הונגרי: Ávihu Ronén: Harc az életért. Belvárosi Könyvtár. Budapest 1998.
יהודה שולדוש: נטיעה באדמת תרשים. 2000.
משה אלפן: בעין הסערה 2001. רומן היסטורי על תקופת 'המחתרת'.
Rafi Benshalom: We Struggled for Life.2001. Israel.. תרגום ספרו של רפי לאנגלית, כולל כל המאמרים שצורפו להוצאה המקורית בעברית.
ספרו של רפי בנשלום: נאבקנו למען החיים – אזל מהשוק. העמותה הדפיסה מחדש את הספר ב-2001, לפי המהדורה השנייה בהוצאת ספריית הפועלים משנת 1978. (רפי נפטר ב-1996)
יהודית רותם: איש אשר רוח בו. צבי גולדפרב. הודפס ב-2002.
אשר ארניי: עין אחת בוכה – עיין אחת צוחקת . 2002. אוטוביוגרפיה של אחד מפעילי המחתרת. בעריכת אלי נצר.
יונה רוזן: נקראתי ואלך. הוצאת העמותה 2002. סיפור חייו של צנחן ישראלי. כתיבה: יהודית רותם.
דן לבני: האושר, היגון והגיל . מבחר שירים מקוריים ותרגומים של המשורר. הודפס ב-2003.
תרגום ספרו של רפי בנשלום להונגרית, בהוצאה של Holocaust Dokumentációs Központ. Budapest. 2003. Mert élni akartunk.
Asher Arányi: One Eye Cries while the other Laughs. 2004.Israel.
תרגום ספרו של משה אלפן להונגרית ב-2004 : A viharban. Makkabi Kiadó. Budapest.
ייזום, ומימון של הדפסת ספר, תוכנית לימודים על פעולות מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בשנת 1944 עבור הכיתות הגבוהות של בתי ספר התיכוניים: בעין הסערה בהוצאה יד ושם ומשואה המכון ללימודי השואה. 2004. התוכנית נמצאת באתר האינטרנט של יד ושם. החוברת תורגמה גם להונגרית ויצאה לאור בהונגריה: A vihar Közepén. A cionista ifjúsági mozgalmak földalatti ellenállása Magyarországon a német megszállás idején.
דוד גור: אחים להתנגדות ולהצלה. מחתרת של תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בעת מלחמת העולם השנייה. העורך אלי נצר. בהוצאת העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. אלבום של 400 אנשי המחתרת. אוגדן פורץ דרך, יחיד במינו. תוך פרק זמן קצר אזלו כל העותקים. בהכנת הספר, באיסוף ובגביית העדויות עזרו החברים: ישעיהו רוזנבלום, יהודית מקאי, אשר ארנ'י, ברוך צחור, יוסף בן פורת, מנחם צבי קדרי.
בעת הכנת הספר 'אחים להתנגדות ולהצלה' בקוראי את דפי העדויות, מצאתי במקומות רבים את אזכור השליחויות לערי השדה, לאורך כל תקופת הכיבוש הגרמני, וגם כמה חודשים לפניו. החלטתי לאסוף אותם. כך נולד המאמר: שליחויות מטעם תנועות הנוער הציוניות בהונגריה ב-1944. המאמר פורסם בילקוט מורשת מס' 77 , אפריל 2004. ע: 102 – 112. וכן בשפה האנגלית: Missions of the Zionist Youth Movements in Hungary to the Provincial Cities in 1944. Yalkut Moreshet, Winter 2004. No. 2. P: 77 – 85. (מאז 2004 הנתונים של. המאמר פורסם בפעם נוספת בילקוט מורשת מס' 90(7) בדצמבר 2011: 50 שנה למורשת ע: 371 – 381. (נתוני המאמר עודכנו כמה פעמים. המחקר טרם הסתיים.)
שמואל אנגלנדר, יו"ר הסתדרות הציונית בהונגריה, יצר קשר עם השלטונות ההונגריים החדשים (בתקופת ראש הממשלה הראשון שנבחר אחרי שינוי המשטר ifj. Antall József 1990 – 1993) ביוזמתו, בדבר הכרה באנשי מחתרת תנועות הנוער הציונית שפעלו ב-1944. אחרי עיכובים הוענקו לשישה פעילים לשעבר של המחתרת אותות ה-'עוז' (Bátorság) ע"י אישטוואן צ'יטאי Csejtei István) ) שגריר הונגריה, בבניין השגרירות, ברחוב פנקס, בת"א. המאורע התקיים ביום .24.2.1998. התעודות נחתמו ע"י שר הפנים המכהן גאבור קונצה (Kuncze Gábor).
מכאן הפעילות הועתקה לישראל ומטעם העמותה דוד גור ניהל את המאבק להכרת אנשי מחתרת נוספים ע"י ממשלות הונגריה. ואכן המאמצים נשאו פרי. בתאריך 31.5.2002, בתקופת הקדנציה של ד"ר יאנוש הווארי (dr. Hóvári János ) שגריר הונגריה בישראל הוענקו ל-42 אנשי מחתרת אותות ה-"עוז" בבית עינב, רח' אבן גבירול 71, ת"א. על התעודות חתם ד"ר שאנדור פינטר (dr. Pintér Sándor) שר הפנים של הונגריה. באיסוף העדויות מחברי המחתרת סייעו פרץ רבס, פרופ. מנחם צבי קדרי, ישעיהו רוזנבלום, נשקה גולדפרב, מאיר פרידמן.
ב- 23.7.2004, באודיטוריום של אוניברסיטת ת"א ע"ש מוריס ואדולפו סמולרש (Smolarz), בנוכחות פרופ. דינה פורת, ראש המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו, אוניברסיטת ת"א, נציגי ממשלת הונגריה, וד"ר הווארי, שגריר הונגריה בישראל, הוענקו לעוד 92 אנשי מחתרת אותות "העוז". על התעודות חתמה שרת הפנים ד"ר מוניקה לאמפרט (dr. Lamperth Mónika)
בהזמנה לטקס הפומבי נכתב ע"י הצד המזמין, שגרירות הונגריה:.." מעניק את אות "העוז" לאלה שבעת מלחמת העולם השנייה לחמו במסגרת תנועת ההתנגדות הציונית בהונגריה ובעמידתם האיתנה, בגבורה ובהקרבה נאבקו גם
מילים כדורבנות. סה"כ 140 אנשי מחתרת זכו בהכרה ע"י ממשלות הונגריה בדרך זו. למפעל לא היה המשך. לפי נוהלי האדמיניסטרציה ההונגרית, פרטי הזיהוי של המועמדים היו חייבים לכלול גם את שם הנעורים של האם לפני נישואיה. 60 שנה אחרי האירועים, לא היה ניתן לשחזר פרט זה, ע"י הצאצאים, אצל רוב אנשי המחתרת.
העמותה גוף התנדבותי, הפעילויות מתקיימות מתרומות החברים והאוהדים. חברי המחתרת לשעבר זאב אייזיקוביץ' וטולי רוזנברג (Anton Roland) כיסו בנדיבות את מרבית ההוצאות של פעילות העמותה, בתקופה הזאת ועד לפטירתם ב-2008..
בעשור של 2004-2014 יש לציין את האירועים הבולטים:
בראשית 2005, לקראת פתיחת המוזיאון החדש ביד ושם, 'העמותה' סיפקה נתונים וחומרי תצוגה אשר שולבו בחדר המחתרות של המוזיאון. שם מוקדש קיר אחד (בלבד לצערינו) לפעולות מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה.
בשנה זו נפתח מרכז הצפייה ביד ושם. העברנו לרשותו את הסרט התיעודי 'קוו החיים' בשלוש גרסאות (שפות). במשך השנים סיפקנו למרכז הצפייה את כל סרטי התעודה שהפיקה 'העמותה' על פעילות 'המחתרת'.
דאגנו להעלאת תוכנית הלימודים 'בעין הסערה' באתר יד ושם בעברית ובשפה ההונגרית.
ב-2.5.2005 נערכה הפתיחה הרשמית של חדר הזיכרון בבית הזכוכית בבודפשט. תמונות חברי-פעילי 'המחתרת' תופסות מקום נכבד בתערוכה.
בשנת 2006 תורגם, הודפס והופץ האלבום המהודר: David Gur: Brothers for Resistance and Rescue. . הספר זכה להדפסה חוזרת בשנת 2010.
באתר האינטרנט של 'ארגון הפרטיזנים' העלינו את קורות חייהם ותמונתם של אנשי המחתרת, בשפה האנגלית, לפי הספר: David Gur: Brothers for Resistance and Rescue.
פעילים לשעבר של המחתרת נקראו להדליק את המשואה בטקס יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ביד ושם בירושלים: בשנת 1994: משה אלפן, נשקה גולדפרב, פרץ רבס, צבי פריזנט, מנחם צבי קדרי. בשנת 2003: אפרה אגמון. בשנת 2007: דוד גור. בשנת 2015 דב שמעוני.
ארגונים ומוסדות בהונגריה העניקו מדלית זיכרון לדוד גור:
בשנת 2004 חבר הנאמנים על שם פאל דמין' (Demény Pál Kuratórium)
ב-2006 – יו"ר הפרלמנט ההונגרי אות זיכרון על שם המשורר מיקלוש רדנוטי (Radnóti Miklós)
בשנת 2013 – את הפרס על שם שאנדור שייבר (Scheiber Sándor) שנמסר ע"י השר באלוג (Balog Zoltán) למשאבי אנוש. (שייבר המנוח הייה נשיא האוניברסיטה היהודית – סמינר הרבנים בבודפשט וחוקר מוערך בתהום מדעי היהדות)
יש לראות את הענקת האותות, בשמות שונים, ע"י מוסדות שונים, לדוד גור, כנציג החיי של המחתרת, כהכרה של הממסד ההונגרי היום, בקיומה ובפעילותה של מחתרת תנועות הנוער הציוניות (הרזיסטנס) בהונגריה בעת הכיבוש הגרמני.
באוגוסט 2008 הופיע הספר האוטוביוגרפי של אפרה אגמון: שומר אחי (On Guard). הספר זכה למהדורה נוספת, ביוזמה ובמימון של הוצאת הספרים 'אריאל'.(2009)
בשנת 2008 נמסרו מסמכים שונים ותמונות של פעילי המחתרת, למוזיאון השואה בוושינגטון (United States Holocaust Memorial Museum).
הספר Brothers for Resistance and Rescue עם עדכונים נכון לנובמבר 2009, הועלה על אתר האינטרנט של The International Raoul Wallenberg Foundation.
השתתפות 'העמותה' בכנסים בינלאומיים:
בכנס הבינלאומי ה-19 של "ילדי השואה, דור שני ושלישי, בני זוגם ומשפחותיהם' אשר נערך בירושלים, במלון רנסנס, ביום 5.11.2017 – אפריים אגמון הרצה בפני מאות משתתפים מכל רחבי תבל על פעולות מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה.
ביוזמת אריק שאול התקיים קונגרס בינלאומי בשם Visas for Life בעיר New York בארה"ב בימים 28.3.2008 – 3.4.2008. דוד גור נשלח להשתתף בקונגרס ע"י משרד החוץ הישראלי כנציג 'העמותה' וכנציג 'היהודים שהצילו יהודים' בתקופת השואה.
מאז 2006, שנה-שנה, דוד גור מרצה ביד ושם, בשפה ההונגרית, בפני קבוצת מורים שנבחרו ונשלחו להשתלמות ע"י משרד החינוך ההונגרי. בנוסף, פעמיים הגיעו ליד ושם סטודנטים של האוניברסיטה היהודית- סמינר הרבנים מבודפשט. ופעמיים הוזמנו ע"י יד ושם קבוצת עיתונאים מהונגריה. דוד גור נקרה להרצות בפני הקבוצות ההונגריות על פעולות מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בעת הכיבוש הגרמני, ב-1944.
מזה זמן, מדי שנה, מתקיים טקס ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בהרי ירושלים, ביער הקדושים, ברחבת מגילת האש, במשותף ע"י קרן קיימת לישראל והמרכז העולמי של בני ברית. האירועים נערכים בסימן מתן הוקרה ליהודים שהצילו יהודים בשואה. בין השנים 2011 – 2017, 118 אנשי מחתרת תנועות הנוער הציוניות, מומלצי 'העמותה', קיבלו תעודות הוקרה ואות המציל היהודי עבור פעולתם ב-1944 בהונגריה. ואת זה מטעם המרכז העולמי של בני ברית ומטעם 'הוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה (JRJ)י. ישנם עוד רבים מקרב אנשי המחתרת בהונגריה, הראויים לכבוד זה. הרעיון המקורי של המארגנים היה, שבעל התעודה או מישהו ממשפחתו יקבלו את התעודה, פיזית, על הבמה, בעת עריכת הטקס ברחבת מגילת האש. לא הצלחנו לאתר יותר אנשי מחתרת בחיים או את צאצאיהם. באיתור אנשי מחתרת לשעבר או צאצאיהם סייעו רבות מאיר פרידמן, לאה רוזנבלום.
הגרסה ההונגרית של הספר: אחים להתנגדות ולהצלה Együtt az ár ellen (בייחד מול הצונאמי) נדפס ופורסם בהונגריה במנות של 1,000 עותקים בשנים 2015, 2016, 2017, סה"כ 3,000 עותקים. לספר היה הד בציבור היהודי והלא יהודי כאחד. המהדורה ההונגרית הנה מהדורה מעודכנת ומורחבת. מתוארים בה 434 דמויות של המחתרת. התווספו נספחים שונים שלא הופיעו במהדורות הקודמות, לרבות אנציקלופדיה של מושגים, תיאור מוסדות שלא קיימים עוד. ובמבוא ניתנה סקירה ממצאת על קורות המחתרת וציון פעיליה בתחומי הפעילות השונים.
בדצמבר 2013, בגיליון מס' 94 (11) של 'ילקוט מורשת' התפרסמה מחקרה המכונן של פרופ' נעימה ברזל: תנועות הנוער הציוניות ושאלת המנהיגות היהודית בשואה (ע:90 – 131). מנהיגות המחתרת בהונגריה קבלה ציונים גבוהים.
בדצמבר 2014 הופיעה אנתולוגיה בהונגריה, בהונגרית. קובץ מאמרים ליובל 70 שנה לשואת יהדות הונגריה, בהוצאת Hetek (שבועות) בשם Kiálts rám s fölkelek (צעק עלי ואקום). ביטוי זה היא מובאה משירת מיקלוש רדנוטי. באנתולוגיה נכלל גם מאמרו של דוד גור על ההתנגדות-הצלה של מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה בשנת 1944.
בעריכתו של בני ברזילי הפיקה העמותה את סרטי התעודה כדלקמן: אפריים אגמון 2012, משה אלפן 2013, דרור-הבונים 2014, תנועת הנוער הציוני 2014, זיכרונות 2014, תמר ורפי בנשלום 2015, דוד גור 2017. כול הסרטים זכו גם למהדורות עם כתוביות באנגלית, וגם בהונגרית.
במסגרת יום העין של יד ושם ב-15.3.2015 הרצה דוד גור : 'קיצור קורות מחתרת תנועות הנוער הציניות בהונגריה'. מסה ממצא שהוכן במיוחד למעמד זה. ההרצאה תורגמה גם לאנגלית.
בהמשך ההרצאה ב-2015, לבקשתה של ד"ר יעל נידם-אורביאטו, מנהלת המכון הבינלאומי לחקר השואה של יד ושם, הכנתי סקירה על שיתוף הפעולה בין מחתרת תנועות הנוער הציוניות לבין התארגנויות אנטי-נאציות בהונגריה בשנת 1944, בחמישה פרקים. מרבית החומר מקורו בשפה ההונגרית. סקר פורץ דרך, ראשון מסוגו.
ב-2016 פורסם מאמרו המכונן של אביהו רונן, שתי תפיסות אוונגרד: השומר הצעיר בפולין ובהונגריה בתקופת השואה.
ב-2016, בעקבות פנייתו של יובל אלפן אל פרופסור אסא כשר, התקבל נייר עמדה של אסא כשר בנושא הצלת יהודים בזמן השואה. לפיו יש להכיר ולהוקיר ביהודים שסיכנו חייהם למען להציל יהודים אחרים בכלל, ותנועות הנוער הציוניות בהונגריה , בזמן השואה, שהצילו רבבות מבני עמם.
ב-16.9.2016העמותה השתתפה בתוכנית של יוסי אלפי: מספרי סיפורים. דוד גור, יובל אלפן, שרה אגמון, זוהר ארנון, עירית דגן, יהודית אשבל ספרו קטעים מחווית מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. הקהל גדש את אולם תיאטרון גבעתיים. המופע של סוכות 2016 שודר כמה פעמים גם בטלוויזיה, גם ברדיו וזכה להדים נרגשים בקרב הצופים והמאזינים
בשנת 2018 בעריכת בני ברזילי הפיקה העמותה שני סרטי תעודה נוספים:
המחתרת קמה, בגרסה אנגלית : The Resistance Arises
שם הצופן: הטיול. בגרסה אנגלית: Code name: Tiyul
ב-2018, בהוצאת ibidem –Verlag. Stuttgart 2017 פורסם הספר בשפה האנגלית: Agnes Hirschi, Charlotte Schallié (eds.): Under Swiss Protection. Jewish Eyewitness Accounts from Wartime Budapest. במאמר המתפרסם בשם דוד גור, מכונה, בפעם הראשונה בספרות 'אקדמית', המחתרת The Zionist Youth Resistance Movement. הספר הופיע הודות לפעילותה של Charlotte Schallié, University of Victoria, Canada, Director of European Studies Program.. המהדורה ההונגרית של הספר בתהליך הפקה.
יש לציין את תרומתם המשמעותית לפעילות השוטפת בחיי העמותה של הגזברים לאורך התקופה הנדונה:
אפרה נדב 1985 – 1994
אפרה אגמון 1994 – 2010
יואל שחר 2010– 2014
יובל אלפן (דור שני) 2015 –
מאז 2005 העמותה מפרסמת דו"חות תקופתיים על פרטי פעילותיה. הדו"חות מתעדות את פעולות העמותה, שהן עוסקות בחקר ובתיאור מבצעי ההצלה של המחתרת. העמותה שומרת על זיכרון ומורשת המחתרת. הדור שני שותף לפעילות. הדו"חות הופצו בקרב חברי העמותה, בקרב דור ההמשך ולמוסדות בארץ ובחו"ל (בתרגום אנגלי).
יש להזכיר את החברים, המסורים והמתמידים שמתגייסים שוב ושוב , שהפיצו ומפיצים את הסיפור ההרואי של המחתרת ( מבלי להתיימר להזכיר את כולם) בעין ספור כנסים, שנה שנה, בכל הזדמנות ובכל פורום אפשרי: אלי נצר, אפרה אגמון, תמר אגמון, מאיר פרידמן, ציפורה פרידמן, צבי שחר, יחיאל האן, יובל אלפן, צבי רוזנבלום.
העמותה דואגת ליידע על פעולותיה ושלחה מאמרים, ספרים, סרטי תעודה למוסדות – בין היתר: מוזיאון למורשת היהדות הדוברת הונגרית, צפת. יד ושם, הרשות לזיכרון השואה והגבורה (מרכז הצפייה, ארכיון, ספרייה, בה"ס להוראת השואה, המכון הבינלאומי לחקר השואה ועוד..) מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה (לטרון) המרכז לדוקומנטציה, בודפשט, פאווה אוצה United States Holocaust Memorial Museum, Washington
קיומה ומעשיה של 'המחתרת' נשמרים הודות לקיומה ופעילותה של 'העמותה'. איסוף עדויות, פרסומן בכתב, הרצאות בפני קהלים מגוונים, כתיבת ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות, הפקת סרטי תעודה – הם האמצעים שבעזרתם העמותה כותבת ומחייה את ההיסטוריה של 'המחתרת'. תגובות חיצוניות מאשרות ומחזקות את הנרטיב של 'המחתרת' כפי שבאו לידי ביטוי בפרסומי העמותה, במחקרי היסטוריונים העוסקים בתקופה (,Jenő Lévai, Randolph Braham אשר כהן, אביהו רונן). מבצעי ההצלה של 'המחתרת' היו פרי יוזמה של הנהגת 'המחתרת' המקומית, ללא הנחיות לא מחו"ל ולא ממוסדות ציוניים מקומיים בהונגריה. הנהגת המחתרת העזה והצליחה. כך פעלה ופועלת גם היום 'העמותה' . בשנות ה-80 ותיקי 'המחתרת' בארץ הקימו את 'העמותה' שבכוחות עצמה, ללא עזרה ממסדית, דואגת לשמירת הזיכרון של 'המחתרת' בהונגריה ב-1944. העדויות והמאמרים שנאגרו בארכיון 'העמותה' הם נכס ייחוד במינו שיש לשמר אותו ולאפשר שהדורות הבאים יוכלו להשתמש בו. כדי לחקור ולדעת. להמשיך לחקור ולפרסם ברבים את פרטי מפעל ההצלה אדיר הממדים של מחתרת תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. הארכיון של העמותה חייב להימצא במקום שיש בו התנאים הדרושים לשמירה. הארכיון חייב להיות נגיש לחוקרים ולמתעניינים מהדורות הבאים, הרוצים להכיר-לדעת מה עשה הנוער הציוני המאורגן בהונגריה בשנת 1944. האם הוא עמד במבחן, בשעתו, וגם להעריך מחדש את המפעל, מתוך פרספקטיבה של כמה דורות.
בשנים האחרונות נתנו יד לפעילות בעמותה אחדים מהדור השני (הבנים של….) עזרתם המעשית חיונית בהווה. הם יהיו אלה שיישאו על כתפיהם את קיומה של העמותה ואת המשך פעילותה.
דוד גור
21/10/2018
