השומר הצעיר

׳השומר הצעיר׳

תנועת ׳השומר הצעיר׳ נוסדה ב־1913 בגליציה ובווינה. היא פעלה בקרב הנוער היהודי כתנועת צופים, אולם בעלת אידיאולוגיה שחרטה על דגלה שלושה עקרונות: שוויון סוציאלי, עצמאות לאומית והתעוררות תרבותית. התנועה התפשטה בכל רחבי אירופה והקימה סניפים על פני כל היבשות. צעירי התנועה חונכו להגשמה בארץ־ישראל ולחיי שיתוף בקיבוץ. התנועה הייתה בעלת אידיאולוגיה מרכסיסטית והזדהתה עם מאבקה של תנועת הפועלים בעולם. ׳השומר הצעיר׳ התמסרה במיוחד לפעילות החינוכית ויצרה שיטות חינוך חדשניות. קווי החינוך העיקריים שלה: היהדות היא לא רק דת אלא גם לאום, הצעיר היהודי הוא בעל אחריות חברתית ודרכה של התנועה באה לביטוי בצורה הטובה ביותר בחיי הקיבוץ. מועדון התנועה נקרא ׳קן'. חברי התנועה התחלקו לשכבות גיל ולקבוצות ולכל קבוצה מדריך ותכניות עבודה, שכללו היסטוריה יהודית, ספרות, ידיעת הארץ, תולדות הציונות ופרקים בתולדות מעמד הפועלים.

 

׳תנועת השומר הצעיר׳ בהונגריה נוסדה ב־1927 על ידי ד״ר האוואש (Havas), שהגיע לבודפשט מטרנסילבניה. הקבוצה הראשונה מנתה שמונה חברים. ב־1930 עלו לארץ שישה החברים הראשונים במסגרת קיבוץ א׳ (מעברות). ב־1932 כבר מונה התנועה 1,000 חברים ו־15 הכשרות. ב־1931 מתארגנת הקבוצה לקיבוץ ב׳ (רמת השופט). במשך תקופת קיומה של התנועה בהונגריה היו בה אלפי חברים בעשרות קנים והכשרות ברחבי המדינה ומאות מחבריה עלו לארץ, ייסדו קיבוצים חדשים והצטרפו לקיבוצים קיימים. בתקופת מלחמת העולם השנייה עסקה ׳השומר הצעיר׳ בפעולות הצלה והתגוננות מגוונות. עם נפילת המשטר הקומוניסטי בהונגריה ב־1989 הוקמה התנועה מחדש והיא פועלת בה עד היום.

׳חוג גורדון׳

חוג של מבוגרים, שהיה קשור רעיונית עם ׳השומר הצעיר׳. פעל כבר לפני מלחמת העולם השנייה ובתקופת השואה. החוג היה קיים רק בהונגריה. עסק בפעילות חברתית וציונית. החוג נקרא על שמו של אהרון דוד גורדון, הוגה דעות של תנועת העבודה הציונית, שחי בדגניה כפועל חקלאי. יליד רוסיה, 1856. חברי החוג ייצגו את ׳השומר הצעיר׳ במוסדות הציוניים. דמויות בולטות ב׳חוג גורדון׳ היו פודור לאיוש (Fodor Lajos), צבי סילג׳י

(Szilagyi Cvi Erno), קולב ינו(Kolb Jeno), משה רוזנברג(Rosenberg), ויינר זולטאן(Weiner Zoltan) ואחרים.

 

 ׳חוג בורוכוב׳

חוג של צעירים יהודים עד גיל 35-30, קשור רעיונית ל׳השומר הצעיר׳. החוג היה קיים רק בהונגריה. נוסד רשמית אחרי מלחמת העולם השנייה והחליף את ׳חוג גורדון׳. החוג קרוי על שמו של הוגה הדעות הציוני־מרכסיסטי דב בר בורוכוב, יליד אוקראינה, ממייסדי תנועת ׳פועלי ציון', שחי בשנים 1919-1881. החוג קיים הרצאות, סמינרים, ערבי ויכוח ופעולות תרבות וחברה וחבריו ייצגו את ׳השומר הצעיר׳ במוסדות הציוניים. דמויות בולטות ב׳חוג בורוכוב׳ היו קולצ׳אר(Kulcsar), נוגראדי פריג׳ש(Nogradi Frigyes) ואחרים.